יונית לב – איך לעבור את תקופת חיפוש העבודה בשלום

את יונית לב אני מכיר מהעבודה ב-aidoc. היא בצוות AI – ויש לה הרבה מה לומר על תהליך חיפוש העבודה הראשונה בהייטק. היא ראיינה ג׳וניורים, ויש לה גישה הוליסטית לעניין. היה חשוב לי לראיין אותה לפודקאסט 🙂

הריאיון

״שמי יונית לב, אני  נשואה לאדיר ואנחנו גרים במושב מזור עם 3 ילדינו ב”בית חכם מהטבע” שהוא בית אקולוגי טכנולוגי. כיאה לזוג הייטקיסטים. אני מהנדסת תוכנה בכמעט 20 שנים האחרונות עם תואר ראשון מהטכניון במדעי המחשב. בנוסף עשיתי חוג לאחר תואר בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ובבר אילן. כך שתמיד הייתה לי משיכה גם לתחום המקצועי-אנליטי וגם לאזורים הרכים יותר, פסיכולוגיים יותר. עשיתי תפקידים שונים – פיתוח דרייברים, פירומוור, אפליקציות, פרונט אנד, בק אנד, ניהלתי צוות. ניהלתי פרויקטים ועבדתי באלביט, TI, אינטל וכיום באיידוק בתפקיד של מהנדסת תוכנה בכירה בקבוצת ה-AI. משם שנינו מכירים ;). התראיינתי למקומות. ראיינתי מועמדים וליוותי הרבה אנשים בתהליכי חיפוש עבודה בהייטק, מיון וקבלה לעבודה – בעצם לשם כך התכנסנו היום.״

אילו התנהגויות את אוהבת, ואילו פחות בריאיונות עבודה להייטק?

אף פעם לא חשבתי על השאלה הזאת על דרך החיוב 🙂 זה מסוג השאלות שהרבה יותר קל לענות עליהן על דרך השלילה. אנסה בכל זאת. 

אני מחבבת רצינות ומקצועיות שבאה לידי ביטוי בדברים בסיסיים כמו הגעה בזמן. היכרות מוקדמת עם החברה והתפקיד אליו מתראיינים. התעניינות ופתיחות. אני מחבבת אינטראקציה נעימה, שבה המועמד\ת מתקשרים איתי בגובה העיניים. מנסים להקשיב ולהכיר וגם משתפים אותי ויוצרים תקשורת -קשר- שעוזרים לי להבין האם יהיה לי נחמד\נעים לעבוד עם אותה מועמדת או אותו מועמד.  אפשר בקלות ליפול למקום של “אני בא להוכיח את עצמי” או “תוכיחו לי שאתם מקום נהדר”.

אבל אף אחד מהמקומות האלה הוא לא מקום שדרכו באמת בונים תקשורת ואינטראקציה בריאה, כך שעד כמה שניתן – וברור שזה לא פשוט – ההמלצה הכי טובה שלי היא – בואו לראיון עבודה כדי להכיר וכדי שיכירו אתכם. כמו להגיע למסיבה, או לצאת לטיול או משהו כזה. בעיני הכי הכי חשוב זה להביא את עצמכם ולא משהו שאתם חושבים שמצפים לו, פשוט כי העמדת פנים היא בין הדברים הכי פחות אפקטיביים – מראיין רגיש מספיק קולט, ואם הוא לא – זה לא מקום שאתם רוצים להיות בו ממילא. כמובן בהנחה שאתם כמוני ורוצים להרגיש בעבודה תחושות של שותפות, עבודת צוות, למידה, גדילה והתפתחות וההסתכלות היא לטווח ארוך. אם מה שמעניין אותך זה להוציא את המשכורת הכי גדולה שאפשר ולומר (לעצמך או לאחרים) שאת עובדת בחברת שקר-כלשהו לטובת סטטוס חברתי כלשהו – אז האמת שאת יכולה לחסוך לעצמך את המשך ההקשבה לפודקסט ממילא 🙂 

יש לך טיפים לניהול הזמן בתקופת חיפוש עבודה בהייטק?

היות שאנחנו פה בעיקר פונים לבוגרים טריים, וברוב המקרים יש פחות מורכבות של ילדים לטפל בהם או שאתה כרגע כבר עובד ומתחיל תהליך תוך כדי, אז דבר ראשון – פנה זמן ללמוד ושב אפילו חודש בבית לפני שתעשה ראיון אחד ותלמד. מה ללמוד? בוגר טרי מצופה להכיר אלגוריתמים, מבני נתונים, ניתוח סיבוכיות ולקודד אותם ברמה בסיסית בשפת תכנות כלשהי (אגב, למרבה הצער או השמחה – הרשימה הזאת תקפה גם למהנדסים ומהנדסות עם וותק שרוצים לעבור עבודה). קל מאד למצוא את “הרשימה” הזאת, באתר הגיוס של פייסבוק, של גוגל ושל מיקרוסופט זה מאד מפורט – אפשר לצרף באתר של הפודקסט דוגמא. 

אחרי שיש את הרשימה ביד – לפי עדיפויות כשהקו המנחה הוא מה הדבר שללמוד אותו עכשיו יתן לי את הבנפיט הכי גדול. אם אני לא זוכרת כלום במערכות הפעלה, ובטח אם אני רוצה לעבוד בחברה שזה מה שהיא עוסקת בו, או לפתח דרייברים – אז אני אקבל הרבה יותר בנפיט מלשבת ללמוד עקרונות מפתח במערכות הפעלה, מאשר ללכת ולממש עכשיו עץ בינארי בפייתון כשהתרגיל האחרון שעשיתי בלימודים היה על זה. 

בוגרת טריה לא מצופה להפגין יכולות דיזיין מדהימות (אלא אם הגיעה מיחידת מחשבים כלשהי של הצבא אחרי 5+ שנים) או יכולת של ניתוח בעיות מורכבות למחלקות ולתת פלואו צ’ארט כי אלה דברים שיותר באים עם הניסיון. אם את מכוונת למקום רציני – “הרשימה” היא מאסט – בטח בחברות גאמפא, וזה גם משדר את הרצינות והמקצועיות שהזכרתי קודם.

במסגרת הלימוד הזה – יש כמה מקורות מעולים ברשת שחלק מהחברות אוהבות לעשות בהם ראיונות  – hackerrank, codility. מקום מעולה לתרגל קידוד. 

השלב הבא אחרי יישור הקו המקצועי הוא להתחיל להתראיין וכמובן מומלץ TO SAVE THE BEST   FOR LAST. המטרה היא לבוא למקומות המועדפים אחרי שקצת התנסית בראיונות. 

מה דעתך על שיטת המיון השונות למיון עובדים? ממבחני בית עד ריאיונות בלבד?

אני אוהבת להרגיש את האינטראקציה עם המועמד\ת כמה שיותר – טלפונית, פנים אל פנים, בזום – כל דבר שידגים או ידמה חלק מהאינטראקציה בזמן עבודה.
אני פחות אוהבת מבחני בית כמראיינת – מעולם לא נתתי כאלה – זה פחות מאפשר לי להרגיש את האדם, כמה המועמדת קשובה לפידבק, כמה המועמד עובד בצוות. דווקא כמתראיינת – אני חושבת שיש הרבה ערך לימודי להפיק מלעשות מבחנים כאלה, ולכן – בטח בוגרת טריה – חפשי קודם את המקומות ששמעת או את יודעת ששולחים אותך לכל מבחן בית שהוא לפני ראיון ראשון. אני יודעת שIBM כאלה, PAYPAL… אלה בוודאות המקומות הראשונים להתחיל לקבל בהם נסיון.

הנושא של מבחני הבית הוא באמת אחד הנושאים השנויים במחלוקת – צרות בהייטק בפייסבוק מלאה בשרשורים בנושא…
חייבת לומר שנסיוני האישי לימד אותי שהידע שאדם הגיע איתו, וזה עוד יותר נכון לג’וניור, הוא ממש משני – אין לי אפילו איך להדגיש עד כמה משני לעומת האישיות. כנ”ל גם המוסד האקדמי שהגיע ממנו. היה איתי בצוות באינטל בחור שגייסנו כסטודנט – תותח על חלל. בוגר מכללה שפשוט “בא לעבוד”, לא הפחיד אותו כלום, בא ללמוד ותרם תרומה מטורפת עוד בהיותו סטודנט ובוודאי שגם אחר כך שקיבל צוות. לא רוצה להביך אותו אז נאמר שהשמות בדויים, אבל בוא נאמר ששמו הפך להיות שם קוד לאנשים שאחר כך הופכים להיות עמודי התווך. הגדולה בגיוס זה להצליח לזהות את האנשים האלה, וכמרואיין – אם אתה כזה – להצליח לבטא את זה.

תכנון קריירה – יש לך כללי אצבע שיכולים לעזור לאנשים לבחור את המשרה הראשונה שתעזור להם בהמשך? איך יודעים אם משרה מסויימת תתאים, או – להיפך – ממש לא?

הדיסקליימר הכללי הוא שלא יודעים, מנסים, כי בסוף באמת שיש גבול לכמות ה”ביטוח” שאפשר להחזיק ויש דברים שעד שלא תעשי אותם, לא תדעי אם מדבר אלייך או לא.
חד משמעית הדבר הכי חשוב בעיני הוא האווירה, התרבות הארגונית, והיחסים עם ראש הצוות. והמיקוד במשרה ראשונה באמת צריך להיות בצוות או בקבוצה. כי 99% מהמקרים לא תהיה לכם אינטראקציה מעבר לגבולות הגזרה הללו.

הדבר השני שחייב לקבל ביטוי הוא תרבות הלמידה וההשתפרות – תוודאי שאת מגיעה למקום שבו עושים קוד ריוויו רציני (זאת מקפצת הלמידה הכי גדולה שיש) ודיזיין ריוויו, עדיף מקום שעובד אג’ילי ובטח מקום שCI-CD זה הבסיס.
כבוגר טרי עם נחישות ומוטיביציה אתה תתרום המון לארגון. וחשוב שהארגון הזה יהיה מקום שבבסיס שלו יכול לתרום המון להתפתחות וללמידה שלך.

עוד משהו שכדאי לשקול הוא להתחיל בארגון גדול. הארגונים הגדולים לרוב נחשבים “בתי ספר” טובים ויש שם את הבנד-ווידט’ לתת לאנשים ללמוד ולהכיר. לכל כלל יש יוצא מן הכלל כמובן, בעיני איידוק היא אמנם סטארט אפ אבל בתרבות הארגונית מדהימה והלמידה פה היא ערך עליון וכל עובד פה ממשיך ללמוד ולהתפתח יום יום, אבל כן צריך קצת נסיון בתעשיה כדי להצליח לזהות פנינות כאלה, וגם לרוב סטארט אפים מגייסים סיניורים. זו דעתי האישית, ואני בטוחה שיש לא מעט חולקים עליה אז תתייעצו ותלכו עם מה שמרגיש לכם הכי נכון, וזאת המלצה גורפת שלי לגבי כל מה שנאמר היום. אני לא הייתי הולכת לסטארט אפ ישר מהאוניברסיטה.

שני דברים אחרונים חשובים –

1. לזכור לשים דברים בפרספקטיבה 

2.לעבוד עם ליווי תומך – חבר, בן בת זוג שיזכירו לכם ששום ראיון איננו סוף העולם, גם אם זה כואב לא לעבור וזה כואב. אובייקטיבית.  זה תהליך לא פשוט בכל שלב שהוא בחיים גם לאנשים הכי מנוסים והכי בטוחים בעצמם. מותר לומר את זה וחשוב לתת לזה מקום