מי זה בעצם אייל סגל?

הפוסט הזה הוא תמלול של פרק מהפודקאסט המעולה: Open(U) For Business

היום בפרק אירחנו את אייל סגל. שמענו ממנו את הסיפור מעורר ההשראה שלו. שמתווה את הדרך האישית שלו להייטק ושבמהלכה הוא מקפיד להעניק כלים מעשיים לאנשים נוספים שמעוניינים להיכנס לעולם ההייטק. שווה האזנה. 

אתן מאזינות ואתם מאזינים ל-open for business. הפודקאסט של מועדון היזמות של האוניברסיטה הפתוחה. אני מרום גולדשמידט בוגר תואר ראשון בהנדסה תעשיה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה הפתוחה. אני גם אחד מהמנהלים של מועדון היזמות בתוכנית למנהל עסקים של האוניברסיטה הפתוחה. האורח שלנו היום, ב-Open for business הוא אייל סגל. לאייל יש את אחד הסיפורים האלה שפשוט שווה לספר. סיפור מעורר השראה שמגולל את דרכו מעיתונאות בגיל 14, לתואר במתמטיקה שהחל בגיל 16, תואר במדעי המחשב וניהול שסיים בגיל 25 ועבודה בהייטק. בנוסף, הקמה של פודקאסט ומנטורינג שעוזר לאנשים למצוא עבודה ראשונה בהייטק. אייל ברוך הבא לפודקאסט. 

נשמח אם תספר לי על רגע חיובי מהחודש האחרון.

כן, אז התחלתי תהליך ליווי למציאת עבודה ראשונה עם בחור חרדי. 

מה זה אומר תהליך?

תהליך של עזרה בעצם להתקבל, להיכנס להייטק. הוא בחר תחום וממש העמיק בו והאמת שמהרבה בחינות, היו לו כל מיני דברים שהוא עושה יותר טוב מבוגר תואר טרי, אפילו בוגר תואר טרי עם ממוצע טוב. הוא הכין תיק עבודות ויש לו קוד טוב, וזה מיוחד לבן אדם שרק מתחיל ללמוד, הוא מעמיק. והקטע המאוד חיובי היה הרגע שהוא פשוט מפרסם איזשהו מאמר מקצועי, רציני ב-LinkedIn על React. על איזושהי טכנולוגיה.

מאמר באנגלית?

מאמר באנגלית.

שזה בכלל לא טריוויאלי גם.

הוא יודע אנגלית. הסיפור פה, זה שהוא צלל לזה ברמה המקצועית. הרי בדרך כלל, אנשים שכותבים מאמר זה בשלב יותר משמעותי בקריירה. להתחיל לפנות קצת זמן, לכתוב מאמרים. יש כאלה שעושים את זה בכל שלב. אבל העובדה שהוא הכניס גם את זה וגם לעשות פרויקטים. בעצם, סוג של מעוררת השראה. אנשים לא מכניסים לתוך התהליך שלהם יזמות מעצמם. וזה איזשהו תהליך של יזמות בעצמך, שמאוד הרשים אותי והיה השראה עבורי. אגב, פנו אליו גם בעקבות המאמר הזה, אנשים שחשבו שיש לו ניסיון. כמובן גילו שהוא לא רלוונטי באותו שלב. אבל הוא קיבל ראיונות מעצם קיום המאמר ב-LinkedIn. 

וואו. טוב באמת מעורר השראה. כל הכבוד לו, וגם כל הכבוד לך שאתה עושה איתו את התהליך זה לא מובן מאליו בכלל. ספר לי אייל, מה היית עושה אחרת בתקופה האחרונה אם היית יכול?

תקופה כמה אחרונה?

כמה שאתה רוצה.

מבין שלפעמים כדאי לעשות דברים בלי קיצורי דרך. או להבין, שאני מאוד רץ קדימה. אז לפעמים במקום לרוץ קדימה צריך לייצר את ה-Trade Off הזה, שאומר אוקיי. רצתי קדימה במספיק דברים. אני באחד הדברים גם מעמיק. זהו. אני הייתי בוחרת תחום אחד ומעמיק בו יותר.

השאלה היא מה אתה לא מספיק? יש תחום ספציפי שהיית מעמיק בו יותר?

אולי בפודקאסט שלי. אני רואה פה את האולפן, איזה רציני, איזה מיקרופון. אני פחות משקיע בזה.

וגם איזה מגיש.

איזה מגיש, לגמרי. 

מה התחושות שזה מעורר בך בעצם? היית רוצה להקליט באולפן מקצועי?

גם אם לא באולפן מקצועי. אתה מבין, אני אפילו לא יודע מה האופציות. אולי יש עוד אופציות ביניים. אני כן קניתי מיקרופון וכן רצתי מהר מאוד והבאתי פתרון שאני לא חושב שיש מספיק. אנשים לא יודעים איך להיכנס להייטק. אנשים שאין להם חברים בהייטק עושים תהליך לא נכון. נכנסים לחברות לא נכונות. ולפחות יצרתי איזשהו תהליך התחלתי לבעיה קיימת.

אנחנו נדבר על זה בהמשך על כל הנושא הזה. 

לא אז אני מנסה להסביר מה היתרון באותה ריצה מהירה. מהצד השני, לאורך זמן ברגע שכבר התחלת לרוץ עם משהו. מאוד כדאי לנסות גם להעמיק. לאו דווקא פודקאסט אבל הייתי בוחר לפחות במשהו אחד טיפה יותר להעמיק.

בסדר גמור. תגיד אייל, מה אנשים לא יודעים עליך והיית רוצה שידעו?

אוקיי. אז האמת שאני התחלתי את חיי בחינוך מיוחד. הייתי בגן הייתי אומר פסיכיאטרי אפילו. נשארתי שנה ולאט לאט נכנסתי לחינוך הרגיל.

מדהים. איזה יופי. באמת מוסיף עוד נופח של השראה לסיפור שלך. אז בוא ספר לי כמה זמן לוקח לך להתארגן בבוקר.

וואו. זה משתנה. האמת שיש ימים שאני מתכנן לפני ואז אני מהר מאוד מתארגן. למשל אם אני יודע שאני הולך להתאמן בבוקר, אני אשים את הבגדים לידי. כל מצב אחר אני לא מתארגן מהר. אני בן אדם שככה צריך את העיבוד, צריך את הרגע מחשבה. לא מהסוג של אל תדברו איתי לפני 12, או מהסוג הזה של אל תדברו איתי לפני הקפה. אבל אני כן מהסוג שצריך לארגן את המחשבות בצורה נורא ברורה לפני שאני מתארגן, אם אני לא עשיתי את זה, אז סביב ה-40 דקות. 

ואם כן עשית את זה?

אז אני פשוט מתחיל את היום, קם, יוצא. עוטה את בגדי הספורט וממשיך לחדר הכושר.

כל יום אתה מתאמן?

או מתאמן או עושה את מה שתכנתי יום קודם.

אה אוקיי. בסדר גמור. בוא אני אשאל עוד כמה שאלות קצרות ונדבר על שאר הדברים. חתול או כלב?

כלב. 

אוקיי. יש לך?

יש לי כלבה שאימצנו בעצם בקורונה. זה מוסיף עוד איזה קטע ליום וזה מאוד נחמד.

כן? כלבה גדולה? קטנה?

זה כלבה שהנחנו שתגדל מאוד, היא גדלה אבל פחות מהגובה שציפיתי לו וזה אחלה כן?

מה 25 קילו משהו כזה?

כן היא עדיין גורה. היא גדולה יחסית לגורה, יכול להיות שהיא תגדל, לא יודע.

כלבים זה באמת עולם ומלואו וזה דבר מדהים. אז אני שמח בשבילכם. גלידה וניל או גלידת שוקולד?

וואו. שוקולד. 

אני אוהב את הנחישות. קיץ או חורף?

קיץ.

מקום מושלם לחופשה בחול?

כל שבירת שגרה. כל מקום שאפשר לעשות בו משהו שהוא לא בטן גב. 

אז גם בית מלון בנתניה שאחר כך הולכים לשוק. זה מבחינתך?

לגמרי, לגמרי, יש משהו בשינוי אווירה, אז זה נחמד גם להיות במקומות אחרים אבל לגמרי.

בסדר גמור. ספר לי עכשיו במשפט אחד מי זה אייל סגל?

וואו. איזה שאלה.

לא אמרתי שזה יהיה קל.

בן אדם נחוש, שאוהב לעזור.

בהחלט גם אמירה נחושה, אהבתי. אז בואו נתחיל. אני מבין שנולדת בבני ברק. נולדת למשפחה חרדית?

לא. אמא שלי דתית לאומית, אבא שלי היה חילוני. זה קשה קצת להבין שפעם בני ברק לא הייתה חרדית לגמרי, אלא היו בה כל מיני. זו עיר שעברה הרבה תהליכים. אבל אני מכיר כל מיני סוגי אוכלוסייה מטבע הדברים.

קודם דיברת על הבחור החרדי שאתה מלווה וכל מיני הקשרים דתיים שדיברנו עליהם בעשר הדקות שאנחנו מדברים. אז חשבתי שאולי זה קשור לרקע שאתה מגיע ממנו וחשוב לך לחזור אליו ולתרום לו.

תראה יש בזה קשר. תראה, זה דבר שמלווה אותי בכמה מקומות. העניין הזה של לחזור לרקע שבאתי ממנו, אני הדרכתי ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבני עקיבא. זה שאני אומר בני עקיבא, אתה בטח מניח שהייתי דתי לאומי, זה נכון. חוץ מזה, כן אכן אני מההיכרות עם האוכלוסייה הזאת ומהעובדה שהיא מתפספסת, יש עוד הרבה קהלים שמתפספסים לצערי. אכן יש לי רצון לעזור, לקדם אותם.

מעולה באמת חשוב וכל הכבוד. את הסיפור שלך שווה לספר במלואו, כי הוא מגוון, מעניין ומעורר השראה. לדעתי הוא גם מוכיח שבכל אחד קיים יזם. נתחיל מזה שבמהלך החטיבה התחלת לעבוד כעצמאי, אפשר לומר, במתן שירותי תוכן. לאורך השנים כתבת כתבות עבור מאקו, וואלה, גלובס ואפילו רשת א’. זה קרה מגיל 14 ועד לאחר השירות הצבאי. אבל בוא תספר איפה הכל התחיל?

לפני כעשור, יותר מעשור, לפני 15 שנה בערך. היה אתר לבני נוער שקראו לו NO R, נוער. ובעצם פורסמו בו כל מיני מאמרים דעה. הרבה מהאנשים שכתבו שם, אנחנו נראה אותם היום בעיתונות, אפילו במקומות די משמעותיים. התחלתי לכתוב שם כתבות או מאמרי דעה. בוואלה ZONE, ממש בהתחלה שרחלי רוטנר התחילה לערוך שם, הצעתי את עצמי. אחר כך תוך כדי הצבא כתבתי בשם בדוי, כי יש בעיות לכתוב תוך כדי הצבא. כל הזמן ניסיתי לשלב את הכתיבה זה משהו שמאוד מאוד אהבתי. זה תחום אגב שבו כן העמקתי, אני יכול להיות שזה תחום שבו אולי יש חיסרון בניסיון שלי בעבר מאוד להעמיק בו ולהתאבסס עליו. מהבחינה הזו שלא ניסיתי דברים אחרים ולא התקדמתי במקומות אחרים, מהמקום הזה של יש לי יציבות, אני יכול לכתוב אני יכול לשלב את זה. עשיתי דבר שהרבה סטודנטים עושים בטעות, וזה ללכת למקום הבטוח, ללכת להיות מאבטחים על חשבון לצבור ניסיון. זה מאמץ שבכל מקרה נצטרך לעשות. 

באמת גישה מעניינת ולא שגרתית. כי באמת רוב החיילים ורוב האנשים שהם בנקודת ההחלטה הזאת, יעדיפו לצבור כמה שיותר כסף, לחסוך לטיול הגדול אחר הצבא, ללכת לעבודה מועדפת ואפילו אם לא להיות בטיול אז לבזבז את הכסף בפנאי כזה או אחר. אם זה מסעדות, מועדונים או כל דבר אחר. בסופו של דבר הפסקת את הדבר הזה של העיתונות. מה גרם לך להפסיק?

החיים. האמת שזה משהו מיוחד ל-3 השנים האחרונות, שכמעט לא פרסמתי כתבות. שילבתי את זה בכל עבודה אחרת. הפעם מה שקרה, כשאני אומר החיים. נכנסתי לתקופה די משמעותית שבה למדתי אינטנסיבי, נכנסתי לעבודה בצורה אינטנסיבית ולא היה לי זמן, כי לא היה לי זמן. ואחר כך, כבר לא הייתי במקום הזה שאני נורא בקלות מגיע למקום הזה שאני מגיש כתבה, אני צריך טיפה מאמץ. לא היה לי פנאי לעשות את טיפת המאמץ הזאת והבנתי שלכתוב בעצמי אני יכול. יש לנו את ה-Facebook, יש לנו את ה-Twitter. הבנתי שאין כבר את ההילה הזאת סביב העיתונות שהייתה בעבר. אפשר לכתוב דברים מאוד איכותיים ומשמעותיים, מקצועית או לא מקצועית, באתרי הבלוגים, ב-Facebook ובאתרי רשתות חברתיות באופן כללי. ויש ממש אתרים שהם מקצועיים יותר לפרסום. כמו שניקח את Medium, אם אנחנו כותבים בנושא טכנולוגי או בנושא מקצועי.

 בסדר גמור. בוא נתחיל לדבר על נושא של קריירה והסבה להייטק. אתה עבדת למשך כמה שנים כמפתח Front End בהראל. Front End זה פיתוח צד לקוח כמו שאומרים בעברית. עבדת גם בבינת ובאלביט. ולאחר כ-6 שנים במצטבר התחלת לעבוד בחברת הייטק מתחום ה-Medical. התפקיד שהתחלת לעבוד בו זה SRE, Site Reliability Engineering ואתה עובד שם מזה כשנתיים. בוא ספר לנו טיפה קודם כל במשפט למי שלא מכיר מה זה SRE. ואחר כך נדבר על איך הגעת לעבודות האלה.

אז SRE זה מי שאחראי על היציבות בסופו של דבר של המוצר. זה בעצם שיהיו עליו אלרטים, מנגנוני בקרה טובים. אבל בחברות שונות יש הגדרות שונות לתפקיד הזה. אני יודע מה ההגדרה בחברה שבה אני עובד. אבל פחות יודע לאן לוקחת את זה כל חברה.

איך זה מוגדר אצלכם?

אצלנו זה באמת כל מנגנוני המוניטור, הבקרה, האלרטים על המוצר.

הגעת לתחום של SRE אחרי כמה שנים בפיתוח. ולפיתוח הגעת אחרי קורס, בוא נקרא לזה קורס הסבה להייטק שעשית ב-Experis אם אני לא טועה. זה למעשה Bootcamp מעין תכנית מאוד מרוכזת של כחצי שנה, של מה שנקרא מבוקר ועד ליל לומדים ומתרגלים מכל מיני מנטורים בתחומים כאלה ואחרים של פיתוח ותכנות ואתה התמקדת ב-Front End, פיתוח צד לקוח. אולי שווה להגיד במשפט מה זה Front End כי מבחינת מי שלא מכיר, מתכנת זה מתכנת זה מתכנת.

אני חושב שאני מסכים עם הגישה הזאת של מתכנת הוא מתכנת הוא מתכנת, גם היום. אבל יש התמקצעויות שונות. התמקצעות ראשונה אחת, למשל אם ניקח את Front End, זה מי שמתעסק בצד הלקוח. בעצם במה אנחנו רואים, ובזה יש הרבה רמות. אנשים שקוראים לעצמם בוני אתרים, הם סוג מסוים של מפתחי Front. אם הם מתכנתים מערכת טיפה יותר מורכבת, למשל אתרי e-commerce, חנויות, כל מיני דברים כאלה, אז גם תלוי מה. אבל בגדול מה שאנחנו רואים זה מפתח Front.

הזכרת קודם את הבחור החרדי שאתה מלווה ואמרת שהוא כתב מאמר בנושא React, שזה גם חלק מהנושא של Front End. אז המסלול Full Stack Web Developer שעשית ב-Experis עזר לך למעשה להתחיל את דרכך בעולם ההייטק. למה ניגשת לעולם הזה? זאת אומרת עשית דברים מאוד שונים בעבר, אז מה גרם לך לעבור מאותם דברים להייטק?

תראה, התחלתי ללמוד תואר במדעי המחשב, שילבתי מדעי המחשב עם התואר כבר לפני. ידעתי שאני אכנס לזה. עבדתי במוקד ב-IBM לפני זה, כמספק שירות. זה היה גם בחברת הראל ביטוח והבנתי שאני רוצה להתקדם מזה והקידום הוא לפיתוח. השאלה שנשאלה מכאן היא איך אני אעשה את זה? איך אני אעשה את זה מהר. Experis הוא על פניו לבוגרי תואר, אבל עובדה שהייתי במקום מאוד מאוד קרוב לתואר וזה היה במדעי המחשב, עזרה לי. ואמרתי אני כבר אנסה לשלב. בפועל לא יכולתי לשלב לימודים זה היה מסלול מאוד אינטנסיבי ככה. ברמת ה-8 בבוקר עד 22:00, 23:00 בלילה, כמעט חצי שנה. אז זה היה חלק מתכנון די שקול לקריירה. 

אני בטוח שהאמירות האלה מאוד מפתיעות הרבה אמהות פולניות שאולי מאזינות לפודקאסט, למרות שאני בספק כי הן לא קהל היעד, אבל הן מוזמנות. כי כל אמא שאומרת לילד או לילדה שלה לכו ללמוד מדעי המחשב, בטוחה שלאחר מכן הוא יעשה את האקזיט הבא בתור מתכנת. 

זה בהכרח המצב הוא שהוא יצטרך לעשות איזשהו מאמץ בתכנון הקריירה שלו. או הבחירה בלימודי מדעי המחשב. איפה אני אלמד ואיך אני אתכנן ככה שאני אוציא ממוצע מספיק גבוה, אעשה פרויקטים נכונים ואני אמצא את העבודה. הרבה פעמים זה לא מיד, גם אם אתה מצטיין. יכול לקחת לך חודש, חודשיים, שלושה ואפילו חצי שנה. לעומת זאת, בן אדם שסיים תואר בלי תכנון והוא שילב אבטחה או עבודה נוחה אחרת, יצטרך עכשיו לעשות מאמץ משמעותי לחיפוש העבודה. כי אמנם יש ביקוש, ביקוש משמעותי למפתחים אבל זה מאוד קשה להוכיח. כמות משרות ה-Junior.

Junior זאת משרה לחסרי ניסיון, עם ניסיון מועט.

אז היא קטנה יחסית והדרישות אליה גם די גבוהות.

כן שזה פרדוקסלי, כי היית מצפה שדווקא למשרות האלה יהיו דרישות נמוכות.

מעבר לזה אגב, הרבה ממשרות מתחילת הדרך, משרות Junior. האנשים שמתקבלים אליהם, למרות שאין להם ניסיון, יש להם ניסיון. מה זה אומר? זה אומר שבן אדם לכאורה, הניסיון שלו לא בפיתוח אבל הוא עשה, יש לו במהלך החיים דברים שהוא עשה והתנסה בהם. אם בן אדם מחפש עבודה בפיתוח והניסיון שלו היה מ-QA ידני ועד אוטומציה או אפילו דברים אחרים. אנחנו נתקלים בזה שאנשים ללא ניסיון, הרבה מהם שמצליחים למצוא את העבודה מהר יותר הם אכן עם ניסיון.

דיברנו כמה פעמים בפרק על חזרה למקורות, על תרומה לאחרים ועזרה. אז בוא נדבר טיפה על אלטרואיזם. בשנה האחרונה אתה מדריך אנשים בנוגע למציאת עבודה ראשונה בהייטק. בנוסף אתה מגיש פודקאסט בשם המסלול להייטק. בפודקאסט אתה מארח אנשים מאסכולות שונות שמדברים על התפקידים השונים שהם עושים בחברות כאלה ואחרות בהייטק ואתה מגיש גם פרקי סולו שבהם אתה מסביר על נושאים שהם רלוונטיים לתחום של הפודקאסט. אז בוא תספר בבקשה, קודם כל מה גרם לך לחשוב על הראיון לעזור לאנשים לעשות הסבה להייטק. אני מניח שיש בך רצון מסוים לעזור לאנשים, שהוא טבוע בך כי אחרת לא היית עושה את כל הדברים שסיפרת עד עכשיו. אבל איך למעשה זה התחיל?

האמת שזה התחיל בין חברים, שאני התחלתי לתת עצות. ולאט לאט אנשים התחילו להתקשר אליי ולבקש עוד עצות מבדיקת קורות החיים או באופן כללי להגיד האם המשרה הזאת או הזאת תהיה טובה לי לתחילת הדרך. ולאט לאט זה להתקדם. זה משהו שהתחלתי ככה לפני שנתיים. היום אני רואה שאנשים, כשזה התפתח ואנשים פנו יותר ויותר. פתחתי איזשהו חשבון ב-Calendly איזשהו שירות שמאפשר להגביל את השעות שבהם פונים אליך וממש קובעים איתי פגישה, כדי שאני אוכל לנהל את זה בצורה טובה. וראיתי שאנשים יכולים מאוד לגדול, אז זה התחיל איפשהו שם לפני שנתיים. כשגיליתי שהעצות של האנשים, כבר אפשר לקחת אותם כבר למקום יותר רציני ותהליכי, כששומע סיפור שלם ולא את הסוף שלו אני מחפש עבודה בהייטק. תהליך הוליסטי יותר.

מה כולל התהליך, חוץ מעזרה בלהסתכל על קורות חיים ולשפץ אותם, לשפר אותם.

האמת ששיפוץ קורות חיים זה שירות בפני עצמו, די מצחיק. בוא נחשוב על מה המשמעות של שיפוץ קורות חיים. המשמעות של שיפוץ קורות חיים זה להגיד לבן אדם, בוא נבנה לך בית. אבל מה הוא רוצה? מה הוא צריך? מה היכולות שלו? למה הוא נמשך בתואר? זה התהליך האמיתי שצריך לעשות עם אדם. כי אנחנו יודעים ששיפוץ קורות חיים, שינוי גופן או כתיבה כזו או אחרת זה דבר שמשנה מעט מאוד. תהליך אמיתי, הוא תהליך שבו מבינים עם בן אדם מה הוא בכלל מחפש. האם היום, הכישורים שלו רלוונטיים ומה הוא צריך לשפר בכישורים, ולא ברמה הקוסמטית של איך נשנה את קורות החיים. איך נשים, איזה פתיח נכתוב בתחילתם או האם ההשכלה תהיה לפני או אחרי הניסיון. אנחנו יודעים שהשינויים האלה פחות משנים, פחות עושים את ההמרה. התהליך כולל הבנה של הצרכים שלו, איזה משימות ושיעורי בית האדם צריך לעשות. אם הוא הולך לפיתוח שיעבור Code Review כי הרבה פעמים. Code Review זה איזושהי סקירה של מה שהוא עשה, של מה שהוא כותב. הרבה פעמים אנשים עושים מבחנים למקומות עבודה והרמה של מה שהם כותבים נמוכה. יש אנשים שהם גם בוגרי תואר, לא למדו את זה בתואר, התואר שלהם פחות התמקד בלתכנת נכון. ברגע שאנחנו ניגשים לקוד שלהם ונותנים להם הערות, זה חלק מהתהליך. הם יכולים להיות מ-Underdog לאנשים שמוצאים עבודה ונותנים ערך כבר בפרויקט שלהם.

אני חייב להגיד עוד מילה אחת לגבי הקורות חיים. זה נכון שאולי קורות חיים, איך הם כתובים זה לא הדבר הכי חשוב. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שקורות חיים הם הפנים של המועמד כלפי תהליך גיוס. זאת אומרת שאם אני מגייס או מגייסת שמסתכל על קורות החיים של מועמד, אני לא מכיר את הבן אדם, אני לא יודע מה היכולות שלו וזה אולי גם בשלב הראשון לא מעניין אותי. מה שאני מחפש זה מילות מפתח כדי להבין האם הבן אדם רלוונטי למשרה שאני מגייס או מגייסת אליה. ולכן זה כן חשוב מה נרשום בפסקה, וזה כן חשוב איזה מילים נדגיש, באיזה מילים נשתמש ובאיזה מילים לא נשתמש. אז יכול להיות שזה לא קריטי להתחלה אבל לדעתי זה מאוד חשוב בשלב כלשהו לפני שמתחילים להגיש קורות חיים.

זה אכן חשוב. ברגע שאתה מבין מה המטרה שלך ובנית את הצרכים. זאת אומרת שקורות חיים של בן אדם שמחפש עבודה בפיתוח יהיו שונים ממי שמחפש עבודה כ-QA או באוטומציה או בכלל במכירות. אז אני חושב שזה השלב הראשוני, בעצם אפיון עם הבן אדם ואחרי זה אפשר לכתוב קורות חיים שהם אכן נכונים והם בעצם מביאים את הבן אדם למה שהוא רוצה. שני קורות חיים שמבוססים על מה שהבן אדם רוצה, ולא כתובים בהם שטויות. זאת אומרת, שהוא יודע Office ומחפש משרה בפיתוח. לדעתי, בדרך כלל תוצאות ההמרה פה יהיו דומות אם הן אכן נכתבו מתוך הבנה של הבן אדם. הבנה של הבן אדם והבנה של מה השוק מחפש. אם השוק של מפתחי תכנה מחפש הבנה משמעותית של מבנה נתונים והבנה של ארכיטקטורות, אז סביר להניח שנרצה להדגיש את החלק של התואר בקורות החיים. אבל אם השוק מחפש בן אדם שיודע שפת תכנות מסוימת, אז את זה אנחנו נדגיש. מה שאני מנסה להגיד זה שקורות החיים צריכים להבליט את מה שרלוונטי לאותו תחום עיסוק. שיפוץ קורות החיים צריך לבוא מנקודת המבט הזאת. איך המועמד שלי, איך אני מביא ערך למעסיק ופחות מתוך המקום הקוסמטי הזה.

אז להתחיל מהסוף, מהדרישות ולעשות הנדסה לאחור של התהליך. טוב אייל, אז בוא ספר בנוסף לכל מה שאמרנו היום, מה טיפ הזהב שיש לך לאנשים שמחפשים עבודה ראשונה בהייטק מהניסיון הרב שצברת בליווי אנשים בתהליך.

דבר ראשון, להבין מה אנחנו רוצים. זה טיפ קצת מצחיק, כי אין לנו הרבה דרכים לעשות את זה. הדרך היחידה באמת לדעת מה אנחנו רוצים עד הסוף היא להכיר הכל. ולכן לא נצליח לעשות את זה. אבל השאלה איך אנחנו מגיעים לבערך וזה הטיפ השני. צריך לדעת לעצור ולחשוב שניה, האם כאן עשיתי מחקר ואני יכול להגיע לתוצאות מספקות, וללכת מכאן ולהמשיך. מה זה אומר פרקטית. שקודם כל נרצה להכיר מה יש בשוק ומה הכישורים שלנו. והדבר שני, אחרי שהבנו מספיק, אנחנו חייבים להגדיר לעצמנו איזשהו נקודת עצירה. איזשהו דד-ליין. ובשלב הזה שקבענו את הדד-ליין, מאוד חשוב שנתחיל על פי התכנון שלנו. וזה הטיפ השלישי, לעבוד לפי תכנון.

בסדר גמור אייל, ממש טיפים חשובים ומעולים ואני מאוד מקווה שלמאזינות ולמאזינים שאולי בין עבודות, שמחפשים את האתגר הבא, שזה יועיל להם ויקנה להם ערך. נהניתי לארח אותך פה ותודה רבה שבאת.

תודה רבה.

ספרו לנו מה חשבתם על הפרק. יש שאלות היכרות עם המרואיינים שהייתם מוסיפים, מורידים, משנים. משהו שהייתם רוצים לשאול את אייל? ספרו לנו בקבוצת ה-Facebook שלנו, מועדון היזמות של האוניברסיטה הפתוחה – הקבוצה. לינק לקבוצה נמצא בתיאור הפרק. אתם האזנתם בפרק נוסף של Open for Business, הפרק הוקלט באולפני האוניברסיטה הפתוחה בכפר הירוק. על הסאונד- אורי דגני. תודה ונשתמע בפרק הבא.