עבודה ב-ux ui – איפה להתחיל?

קוראים לי שימי דביר ואני מעצב חוויית משתמש. אני עוסק ביצירה ואומנות מאז שאני זוכר את עצמי. תמיד אהבתי לאייר, אהבתי אנימציה, אהבתי עיצוב גרפי ובעצם כל מה שמגיע מתחום יצירת קונספט. למדתי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון וכיום אני בתחום המיתוג וחווית המשתמש כבר שנתיים וחצי. כאשר אחרי הלימודים עבדתי בסטודיו למיתוג ומשם המשכתי להיות מעצב מוצר בחברת AllJobs. כיום אני מעצב UX/UI ב-ManyOne שהיא סוכנות העיצוב הכי מדהימה בעולם.

אני ושימי הכרנו בצבא, בלוח אחד. אתה רוצה לספר על זה משהו?

כן. היינו ביחד במחלקה, בפלוגה. היה לנו מפקד מדהים ביחד. עברו איזה עשר שנים, הזדקנו קצת. יצרת איתי קשר כי אני עונה על המשבצת של הפודקאסט והנה אנחנו כאן.

מה זה ux ui?

UI/UX זה ממש ____ וממש לא ____

ממש קשה לי להתייחס גם ל-UX וגם ל-UI. אז נפריד בין מה שחשבתי שזה UX ובסוף זה לא. בהתחלה חשבתי ש-UX זו בעיקר דיסציפלינה שהיא עיצובית. ככל שחלף הזמן וצללתי ולמדתי, אז הבנתי שהיא בכלל דיסציפלינה שהיא יותר מהעולם הפסיכולוגי. של פסיכולוגים, חוקרים ואנשים שרגילים לעסוק באיך המוח האנושי חושב. כל מיני קונבנציות מקובלות וכדומה. אז זה בעצם יותר התחום שלהם, כמובן יש גם מקום לאנשי העיצוב. אבל גיליתי שהדגש ב-UX הוא דגש פסיכולוגי. שזה מה שמעניין דרך אגב. האפשרות פתאום למעצבים לגלות איך המוח האנושי עובד, איך בני אדם חושבים. אתה מבין שלא מדובר רק ביוזרים, קודם כל מדובר בבני אדם שרואים, חושבים ומגיבים למה שאתה עושה. וזה אחד ה-sweet points המרתקים בעיני ב-UX/UI.

שימי דביר; מעצב UX UI
שימי דביר, מעצב ux ui

ux ו-ui הם תחומים שונים – שמשתלבים

האם נתקלת בארגונים שמפרידים בין UI ל-UX?
האמת אני כמעט וכבר לא רואה את זה.פעם זה היה יותר מקובל.
כשחיפשתי עבודה, כמעט שלא ראיתי משרות שהן רק למאפיין או רק UI. אם כן ראיתי, במשרות של המאפיין היה יתרון משמעותי לאנשים שבאו מהעולם הפסיכולוגיה

בלי העיצוב?

כן. כי בסוף כל העולם של ה-UX, זה עולם של לעצב ולתכנן. בוא נוריד את המילה עיצוב ונדבר על ״לתכנן״. אתה קודם כל מתכנן את חוויית המשתמש ל-user: הבן אדם שהולך להיות הלקוח או המשתמש של האתר. בשביל זה אתה צריך לדעת פסיכולוגיה וקונבנציות. איך הוא חושב, איך הוא מגיב. אתה נכנס לנעליים שלו. אתה צריך להבין אותו קודם כל,to emphasize with him ואז אתה יודע לתכנן את המערכת, או כל מה שהוא רק צריך בצורה מותאמת, נכונה וחווייתית עבורו.
זה מתאים לעולם הפסיכולוגיה, אין לי דרך אחרת להסביר את זה. גם בספרים שאני קורא בתחום, זה ממש מרגיש לרגע שעשו קאט מתחום העיצוב. אתה קורא פרק על פסיכולוגיה ואתה מבין שזה מתחבר בעצם כי גם בפרק מדברים על נקודות הממשק. אז כן, זה מאוד מגיע מהעולם הפסיכולוגי.

איזה ספרים אתה ממליץ, אפרופו ספרים.

אז ככה. הספרים שאני הבנתי, עשיתי מחקרון קטן. כשראיתי את אותם ספרים חוזרים תמיד בתור ה-Pro של עולם החווית משתמש, ראיתי את הספר של סטיבן קרוג, Don’t Make Me Think. הוא אחד מחוקרי ה-Usability הגדולים ביותר בעולם. זה הספר שאני מאוד ממליץ עליו, שהוא כשמו הוא, נותן מספר חוקי בדיקת משתמשים.

כאשר החוק הראשון זה Don’t Let Me Think, זאת אומרת שמה שאתה מתכנן אמור להיות עד כדי כך פשוט, שהיוזר לא יצטרך לחשוב, אז זה הספר. כמובן יש גם את הספר של נורמן The Design of Everything days שהוא בעצם בא ומסביר שחוויית המשתמש התחילה הרבה לפני הממשקים הדיגיטליים. התחיל בידית לדלת ברמה כזאת, בכל המוצרים הפיזיים. משם בעצם גזרנו את זה לתוך העולם הדיגיטלי. זה שני הספרים שאני מאוד ממליץ. עוד ספר Information Architect, ספר מרתק. שזה בעצם תורה של עולם חוויית המשתמש, כי זה מסביר מה זה מערכת ארכיטקטורה של מידע. זה עולם מרתק, כי אתה מבין שהיום אנחנו חיים בעידן של עומס של מידע ואתה צריך לדעת איך לסדר את זה בצורה שתעשה היגיון ותעזור ליוזר לנווט, למצוא דברים באתר ובכלל להשלים את הפעולה שלו. אלו ספרים שאני ממש ממליץ עליהם.

למעשה חוויה של לקוח זה חלק מאוד משמעותי היום באסטרטגיה של חברות. אם נחשוב על זה לא רק בעולם הדיגיטלי?

אם פותחים קצת את הראש ומסתכלים מסביב מבינים שעיצוב וחווית משתמש נמצאים בכל מקום סביבנו. ברמת השקית שאתה מחזיק, השקית של האשפה. אנשים בחרו את הידיות והעובי מאוד בקפידה. הכל נעשה בקפידה כדי שיהיה לך נוח להחזיק, כדי לשרת את המטרה שלך, שונה ומגוונת ככל שתהיה. אז חווית משתמש לא נמצאת רק בעיצוב ממשקים, היא נמצאת בכל, כמעט בכל. חוץ מבאוויר שאנחנו נושמים וגם זה ישתנה בעתיד, זה נמצא שם.

תספר איך אתה התחלת.

אני הגעתי לתחום העיצוב מעולם האומנות. אהבתי לצייר ציורים של ספיידרמן בגילאי ארבע, חמש, שש. אני זוכר שכבר בגיל 14 התחלתי לעצב חתימות לפורום FXP, שהייתי אז נמצא שם, ב-Adobe Photoshop CS2. אין לך יותר מדי מה אתה עושה, אתה משחק עם זה ונהנה, זה היה בשבילי כמו לצייר באותה תקופה. בתיכון הלכתי למגמת גרפיקה ואומנות. בצבא הייתי איתך בחיל תקשוב, במשהו שלא קשור לעיצוב, כמובן שהמשכתי לעצב להנאתי במקביל. לאחר מכן הלכתי ללמוד עיצוב תקשורת חזותית ב-HIT בהתמחות אינטראקטיב. למדתי מיתוג, עבדתי תקופה בסטודיו במיתוג בהרצליה, הגעתי לעיצוב מוצר ומכאן לעבודה האחרונה, שאני בעצם פה מעצב חווית משתמש, UX/UI.

ספר על טעויות שהיו לך בתחילת הדרך.

בתחילת הדרך, היו לי טעויות נניח בחיפוש העבודה. אני זוכר שבהתחלה לוקח לך רגע להבין. בוא נדבר בהקשר של תיק עבודות או בכל דבר שאתה עושה, ברמת מכתב פניה למעסיק. לוקח לך רגע להבין, במיוחד בהתחלה כשאתה מחפש פעם ראשונה עבודה בתחום, שאתה צריך לשנות ולשפר תוך כדי תנועה. זאת אומרת, אתה צריך לקבל כמות מסוימת של לא, כדי להבין שמשהו לא נכון במה שאתה עושה ורק אז לשנות. אז אם אתה שואל אותי מה הטעויות שלי בתחילת הדרך, זה שהייתי צריך להיות יותר דינמי ולשנות יותר מהר דברים בתהליך חיפוש העבודה, בין אם זה תיק עבודות, קורות חיים. אלה דברים שכן הייתי משנה.

מה בתיק העבודות? ההצגה שלו?

בתיק עבודות, שניגשתי לזה הייתי מאוד מבולבל. יש כל מיני גישות שונות ועד היום אנשים חצויים לגבי זה. האם מעצב חייב לעשות תיק עבודות באתר אישי, כי הוא מעצב אינטראקטיב אז בושה שלא יהיה לו אתר. או שהוא יכול לעשות את זה בפלטפורמה כמו Behance. היו לי גם כל מיני תהיות האם כדאי לעשות עבודה מפוברקת במידה ואין לי מספיק בשר, רק כדי להציג יכולות. האם לא, על מה לשים דגש. אתה בעצם ממש צריך לדעת על מה להשקיע כי תיק עבודות לא יכול למנות יותר מדי עבודות. זה משהו שכבר אז ידעתי, אף מגייס לא יבזבז יותר מדי זמן על תיק העבודות שלך ויתחיל לראות שמונה, תשע, עשר עבודות. אפילו שתיים שלוש בחלק מהמקרים. 

ללמוד תואר בשביל UI UX?

יש עולם מושגים ייחודי שלומדים במסגרת התואר בעיצוב?

בטח, אם לא הייתי לומד אחרת אני לא יודע. אבל כמובן יש את העולם מושגים שאתה לומד באקדמיה, בין אם זה כל מיני זרמים בעיצוב, מושגים, סקיומורפיזם בסדר?. יש גם כל מיני מושגים בשפה גבוהה שלא השתמשתי לפני זה, לצורך העניין המילה גנרי. לא השתמשתי בה בחיים. פעם ראשונה הגעתי לשיעור, עודד עזר, המרצה לטיפוגרפיה בשנה א’ השתמש במילה. שאלתי אותו מה זה גנרי, כי לא השתמשתי בה לפני אבל מתבגרים, מן הסתם הייתי משתמש בה אחר כך. האקדמיה נתנה לי ז’רגון יותר משוכלל בוא נגיד ככה.

מה עוד לקחת מהלימודים?

לקחתי המון דברים, הלימודים בעצם גרמו לנו להסתכל על דברים בצורה רוחבית. הם לימדו אותנו קודם כל להיות מעצב במהות שלך, בבסיס. לא לחשוב טכנית, לא לחשוב באיזה תכנה אני עושה את זה ולא חשוב אפילו איך. קודם כל לחשוב מה ואז הם מלמדים מתודולוגיות של עיצוב שאתה יכול לשכפל לכל דבר בחיים. כשאתה מתחיל פרויקט אז אתה עושה מחקר, אתה חוקר את התחום אתה חוקר את הפרסונות שאתה הולך לעבוד איתם.

אתה עושה ניסוי וטעיה, יש המון שלבים שאפשר לשכפל אותם כמעט לכל תחום. אני אגיד לך יותר מזה, אפילו כשאני בזמני הפנוי, אוהב לכתוב מוזיקה, לשיר, לנגן ודברים כאלה. אני יכול להעיד שאחרי הלימודים, הייתי יוצר הרבה יותר טוב. כששכפלתי תהליכי יצירה שהיו לי בתהליכי העיצוב, אל תוך תהליך מוזיקלי, ראיתי שזה כמעט אחד לאחד אותו הדבר, ההקשר אחר. אבל בסוף אתה משיג יצירה. בסוף יש לך דרך שאתה למדת איך עושים אותה, בדם יזע ודמעות. אתה מבין שקיבלת סוג של כוח על, כי אתה יכול לעשות כל כך הרבה.

תואר בעיצוב או בפסיכולוגיה או קורס  UI UX?

לגמרי. אני לוקח את מה שאמרת. זאת סיבה מצוינת גם ללימודי מדעי המחשב. הרבה אנשים מתלבטים אם לעשות קורס קצר או תואר. מי שנמצא בשלב שהוא יכול לעשות תואר, אני מאוד מאוד ממליץ. זה הופך אותו להיות איש מדעי המחשב או כמו שאתה אמרת בהקשר של עיצוב, הופך אותו להיות מעצב בתפיסה, בחשיבה הרוחבית וזה בדיוק העניין. זה עניין של תהליכי חשיבה ופחות הכלים הספציפיים.

חד משמעית ואני גם רוצה להתעכב על זה רגע אייל. אתה העלת נקודה מאוד מעניינת וזה גם בעצם אחת המחלוקות היותר גדולות היום בעולם העיצוב. האם צריך תואר, או שמספיק לעשות. אתה יודע, אני לא אגיד עולם העיצוב, אני אדבר על עולם ה-UX/UI בפרט. האם יש קורס מקצועי שיכשיר אותך או שצריך לעשות תואר. אין תשובה נכונה שחור או לבן, לפה או לפה, התשובה משתנה בהתאם למצב שאתה נמצא היום. זאת אומרת שאם יש לך את הזמן להקריב ארבע שנים מהחיים שלך ואתה מבין שאתה מתעדף את הלימודים למקום הראשון, ברמה שלא אכפת לך באיזו עבודה תעבוד תוך כדי, כמה תרוויח תוך כדי, יהיה לך חברים, יציאות.

אתה פשוט צריך לבוא לזה ממקום שאתה יודע שאתה מקדיש לזה ארבע שנים וזה מאוד אינטנסיבי. אם יש לך את הפריבילגיה הזו באיזשהו מקום, כי לא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו, אז מקסים, לך על זה. זה מצד אחד ארוך, זה תואר מאוד קשה אבל הוא נותן לך כל כך הרבה גם אם לא הכל רלוונטי. זה פשוט תורם לך בכל דבר שאתה עושה.

תואר בעיצוב מעלה אותך רמה

אפילו ברמת לכתוב אחר כך למעסיקים, להציג עבודות. כל דבר שעשיתי שהוא חלק מהמכלול בין אם זה חיפוש עבודה, בין אם זה עבודת עיצוב. השתפרתי, עליתי רמה. אני יכול להעיד על בנות שהיו איתי בכיתה בלימודים, בשנה א’ הן היו ביישניות, לא ידעו לדבר, לא רצו לדבר, לא רצו להציג עבודות.

בשנה רביעית הן לא ראו ממטר מעצבים ומעצבות שמדברים בטד. באמת, הן פשוט למדו לדבר, למדו להציג עבודות. אתה לוקח המון כלים מהתואר. עכשיו בנוגע לקורס, יש קורסים מקצועיים. ראיתי המון אנשים ברמה מאוד גבוהה שיכולים להכשיר בארבעה חודשים, חצי שנה, אנשים שגם יכולים להשתלב בתעשייה. זה הכל תלוי איפה בן אדם עומד בחיים שלו, מה הוא יכול להרשות לעצמו, למה הוא יכול להתחייב וגם לאן הוא רוצה להגיע. בסוף הלימודי קורס מאוד מכוונים. אתה יוצא משם ויודע לעצב UX/UI. כשאתה לומד תואר, אתה יודע עריכת וידיאו, אנימציה, אתה יודע לאייר, אתה יודע טיפוגרפיה, תלת ממד, אתה יודע כל כך הרבה דברים. חלק מהם לא תיגע בחיים, אבל הם מעשירים אותך ויש דברים שתופתע שאתה תשתמש בהם בעתיד. יש המון יתרונות לתואר אתה מבין?

ברור. אני מאוד מסכים איתך ומאוד מתחבר לזה. אני אגיד שוב, אנשים שנמצאים במקום שהם לא יכולים להרשות לעצמם, הם יכולים עדיין להיכנס עם קורס, הכל בסדר. אבל בכל זאת אני רוצה לומר, חייל משוחרר שזה החלום שלו ויש לו את הפריבילגיה והאפשרות לחסוך כסף וללמוד תואר אני ממליץ.

תואר בעיצוב – יקר

חד משמעית אני גם ממליץ על זה. אני רק צריך לשים כוכבית. לפני שבן אדם נכנס לזה, לעשות בירור, לדבר עם אנשים. הופתעתי לגלות כמה אנשים מקסימים בקהילת העיצוב. אני לפני שהתחלתי ללמוד עשיתי טלפונים לאנשים זרים שאני לא מכיר ועשו איתי שיחות ארוכים. סיימתי את הלימודים ואני מוצא את עצמי עושה שיחות עם אנשים. צריך לברר, אתה צריך לדעת מה ההוצאות הכלכליות, זה תואר יקר. (התואר מסובסד בגלל המל”ג אבל צריך לקנות מצלמה, צריך לקנות מחשב חדש).

אתה לא יכול לעבוד במשרה מלאה, צריך לראות איך מסתדרים עם שכר דירה. יש המון בירורים לפני שאתה הולך לתואר. אם בן אדם שעושה חיפוש על התואר ולא מרגיש שהעיצוב זורם לו בעצמות, מדליק לו כל סנטימטר בגוף והוא מחושמל מזה, אז הייתי חושב עוד פעם. זה תואר מאוד אינטנסיבי ואתה צריך לאהוב את זה. צריך להגיע למצב שכשאתה עושה תרגיל אתה לא מסתכל על זה כמטלה שאתה בא לסמן עליה וי. אתה יכול להנות תוך כדי למרות שאתה עושה לילות לבנים ועובד קשה. והכי חשוב.

איזה כיף זה. 

חד משמעית והכי חשוב אתה צריך להנות אחרי. היו לי חברים ממקצועות ריאליים שהיו עושים עבודות. היינו יוצאים לשתות בירה, הם לא היו מתלהבים מהסמינריון שהם עשו. אני הייתי עושה תרגיל, טיפשי ככל שיהיה, היה יוצא לי מדהים, היה מעניין אותי, מספק אותי. לא הייתי מפסיק להראות אותו לחברים ומשפחה. התחום הזה מביא איתו סיפוק, שאם אתה לא מרגיש שיש לך או אם אתה מכריח את עצמך יותר מדי ולא נהנה אז צריך לעשות double thinking. יש אנשים שפורשים אחרי שנה שנתיים. זה משהו חשוב שצריך לעשות לפני, צריך להרגיש בנוח לפנות לאנשים בפייסבוק. גם אליי אפשר לפנות חופשי, זה משהו מאוד חשוב ואנשים מגיבים לזה בצורה מאוד טובה.

איך בוחרים מוסד ללימוד עיצוב?

למדתי ב-HIT. רציתי ללמוד באחת מארבעת המכללות הגדולות שזה HIT, שנקר, בצלאל או ויצו. התקבלתי לשניים ובסוף בחרתי ב-HIT. קשה לי לענות לך למה. אני חושב שהייתי בשני המקומות משהו ב-HIT תפס אותי יותר, אולי זה הדשא, המרחב. המקום השני שהתקבלתי אליו היה ויצו. היה קונטרסט מאוד גדול, לפחות ב-look and feel. משהו בי בצורה די אינטואיטיבית בחר ב-HIT.

איך להתכונן לראיון ב-ux ui?

שאלה מעולה. אני חושב שאחד הדברים היותר חשובים, אני הייתי מחלק את זה לשני דברים. הייתי גם מתכונן לזה, כמו למבחן. ממש רואה שאתה יודע את החומר. עושה חזרה, בין אם זה עם בת זוג, חבר, לא יודע מה. אפשר לעשות לזה חזרה. דבר שני, הייתי מבין שיש פה איזשהו עניין מנטלי.

כי בסופו של יום, אתה לא תמיד יכול לנחש מה ישאלו אותך בראיון עבודה, יש פה איזושהי שיחה ואתה פשוט צריך לבוא לזה רגוע. כשהייתי ניגש לראיונות הייתי עושה הכל כדי פשוט להישאר רגוע. לזכור שבסוף, אתה כל הזמן מזכיר לעצמך מה אתה שווה ואתה בסוף מבין שאתה הולך לנהל שיחה. ושאתה בא לשיחה רגוע יותר ושלו, עם יותר ביטחון אז השיחה עוברת יותר טוב ויותר חלק. הדברים שמדברים עליהם בראיון זה דברים שאפשר לעשות עליהם חזרות, אתה פשוט צריך לבחור פרויקט אחד, הכי טוב בתיק עבודות שלך, שאתה יודע להסביר ולנמק אותו בצורה הכי טובה ועליו אתה הולך לדבר.

להתכונן על שאלות תיק עבודות במשרות ux ui

יש שאלות שאתה לא יכול להתכונן עליהם, אבל על השאלה של אוקיי, בוא תראה לי עבודות, זו שאלה שאתה כן יכול להתכונן אליה וברוב המקרים אין להם בחירה ספציפית, הם דווקא זורמים איתך ואומרים בוא תבחר אתה, מה שאתה רוצה. אז זה כמו פיץ’ למשקיעים שאפשר להתכונן אליו בבית. צריך לדעת לבחור פרויקט שאתה מציג ומנמק, לא רק בצורה של, זה יפה או משהו כזה. בדרך כלל רוצים לראות תשובות מושכלות.

בסוף, המראיין לא מכיר אותך, הוא לא יודע מה אתה שווה. הוא לא יודע כמה זמן עיצבת ולא ראה אותך בתחילת דרכך. אכפת לו לראות מה אתה שווה בתור מעצב ומה אתה יודע ואת זה אפשר לגלות משיחה. הוא רוצה לבין שכל הבחירות העיצוביות שעשית במערכת, לא עשית בצורה אינטואיטיבית כי מרגיש לך שזה יפה. עשית מתוך מחקר, עשית מתוך ידע מסוים, עקרונות מסוימים מעולם חוויית המשתמש שהנחו אותך. זה מביא יותר ביטחון למראיין שאומר, אוקיי הוא יודע מה הוא עושה. הוא לא הולך לפי guts, הוא יודע מה הוא עושה. זה משהו מאוד חשוב בראיונות.

אתה יכול להציג דוגמה לעיקרון או מושג?

בטח. כשהתקבלתי לעבודה לסוכנות עיצוב המדהימה שאני עובד בה היום. התרגיל בית היה מאוד מעניין. לעצב מסך לשעון חכם של חברה מסוימת. רוצים לראות איך אתה מתמודד עם כל מיני פיצ’רים. כמו טיימר, מרחק, אם אתה יודע לתעדף נכון את כל הפרמטרים שהמוצר מציע. אתה יכול לבחור בצורה אינטואיטיבית, אוקיי פה זה מציג מרחק, פה זה. אבל כשאתה עושה עצירה רגע ולא ישר מתחיל לעצב.

תכנון משימת בית ב-ux ui

אתה הולך וחוקר רגע מה זה עולם, השעון החכם. לפני זה לא היה לי מושג. אז הלכתי, חקרתי. אתה רואה מה יש דרך-כלל בזירה. מתחיל להבין שברוב השעונים החכמים המסך הוא בנגטיב, כדי לא להפריע בלילה שאתה רץ לצורך העניין. אתה מבין שיש גדלים מסוימים, שיש פיצ’רים שפחות נוחים להשתמש בהם בזמן ריצה. כי קראת את זה בכתבה שאפל הוציאו. כשאתה מביא תשובה כזו בראיון עבודה, אומרים בוא, הבן אדם עשה שיעורי בית.

האם שימוש בטרמינולוגיה מורכבת בריאיונות זה חשוב?

אני לא חושב שהמילים משנות כמו שהתוכן משנה. גם אם בן אדם לא ידע את המילה המקצועית, אבל ידע להעביר את התוכן, את הכוונה אני בטוח שהמראיין יעריך את זה. בוא, את המילה לומדים. רוצים לראות באיזה אופן אתה חושב. להראות איך אתה חושב זה מאוד קשה. מאוד קשה להעביר את זה. הצורה אחת הטובות להעביר את זה, זה על ידי בחירות מושכלות של שימוש בממשק שלך, במה שעשית. דיברור שלה, להסביר את זה. אז אתה בעצם נותן לאנשים הצצה לאיך המוח שלך חושב או עובד. זה אחד הדברים הכי חשוב שמעסיק בעיני מחפש.

אני מאוד מסכים. זה נכון אגב לראיונות קוד. אפשר לענות תשובות מאוד רחוקות אובייקטיבית, אבל להראות את החשיבה, מראיינים במקרים מסוימים יכולים מאוד להתחבר ולהבין שהחשיבה פה מנצחת. טיפים לסיום?

לשמור על מורל גבוה בחיפוש עבודה בהייטק

זה יכול להיות אחד הדברים המייגעים למעצבים, במיוחד בפעם הראשונה שמחפשים. הטיפ הוא להשאיר את המורל הגבוה. גם לא להתפשר על מקום. אם תתפשר על מקום כי אתה לחוץ ואתה רוצה הכנסה. אחרי כמה חודשים, ששלב ה-honey moon יעבור, אתה תרצה לעזוב את המקום.

אז גם להשאיר את המורל הגבוה. כי כשאתה עובר תרגיל בית, אחרי תרגיל בית, אחרי תרגיל בית ולפעמים יש מיונים של חמישה שלבים. אז המוטיבציה יורדת ואתה מוצא את עצמך שאין לך כוח להשקיע במקום הבא. זה כמעט קרה לי. אני זוכר בתהליך חיפוש העבודה שלי, בכמעט שיא הקורונה, הוא כבר נהיה ארוך. יש הרבה מקומות שאתה מנסה ולא הולך.

אני זוכר שלסוכנות עיצוב שאני היום עובד בה, כשהייתי בתרגיל היה לי מאוד קשה בהתחלה להתניע, כי משהו בי מבחינת מוטיבציה היה קצת כבוי. אתה שומע המון לא, אתה בונה על מקומות, אתה כבר רואה את עצמך שם ובסוף זה לא יוצא. אני זוכר שהמקום מאוד עניין אותי, אז פשוט עשיתי עבודה עצמית על עצמי כדי להניע מוטיבציה, לתת בראש בתרגיל, לא משנה מה היה, משנה מה יהיה. התקבלתי בסוף לעבודה הכי טובה שיכולתי לדמיין.

בטח הרבה יותר טובה מהעבודות המעפנות או הסבירות שאמרו לי לא. לא משנה מה היה, בסוף משנה מה אתה משיג. במקרה שלי היה לי סוף מאוד טוב וזה משהו מאוד חשוב.

מוטיבציה, להשאיר אותה כמו נר, להשאיר אותה דולקת, לעשות שיחות עם אנשים ולקבל עזרה. יש המון עזרה בתוך הקהילות הגרפיות, אבל יש כל כך הרבה אנשים וחלק מהם נדחפים לשוליים. אלו דברים שצריך להציף ולדבר עליהם עם אנשים. למצוא אנשים, לא להתבייש. כולם היו במקומות האלה והמון שמחים לעזור. זה אפילו לא דברים שקשורים לעיצוב; אלו עניינים שקשורים בנו; משהו מנטלי, במוטיבציה. אלו דברים שאפשר לעבוד עליהם.

חד משמעית. ולמצוא את המודל שלכם. אם אתם במקום שבו אתם מחפשים עבודה ואין לכם תואר ואין לכם הזדמנות בדיוק סיימתם קורס. חפשו בן אדם שסיים קורס ומצוא עבודה וייתן לכם טיפים ומוטיבציה. תמצאו תמיד את המודל הנכון ותמחקו רעשי רקע. זה באמת קשה. אני ממש מסכים איתך. זו באמת תקופה שיכולה להיות נוראית. תגידו לעצמכם, זה בסדר גמור, גם אם לקח לכם שלושה חודשים, חצי שנה או שנה, זה ישתלם לכם.

ביקורת היא חלק מתהליך מציאת העבודה

דבר אחרון: בואו לא נשכח שאנחנו נמצאים בתחום ביקורתי, במיוחד אנשים שעשו תואר בעיצוב יודעים את זה, שהם ארבע שנים מקבלים ביקורת מהמרצים ומהחברים כל יום. אז לא צריך לעשות עבודה, בין עם זה על קורות חיים או על תיק עבודות, לשלוח למלא מעסיקים, לקבל המון לא ורק אז להבין שיש משהו לא טוב במה שאתה עושה. עצרו. צריך קודם כל לעשות עבודה על הקורות חיים, תיק עבודות ואז לשתף בקולגות. לשתף עם אנשים שנמצאים בתעשייה, לקבל מהם חוות דעת ואז לשפר, לשפר, לשפר ולהגיש. חבל לשרוף משרות. חבר לבזבז זמן על העניין הזה. יש המון אנשים ששמחים לתת ביקורת וחוות דעת וישמחו לעזור גם אם אתה זר לגמרי. Do it smart, do it together ותנו בראש.

פוסטים דומים

כתיבת תגובה