איך *באמת* עושים הסבה להייטק? סול רפאל מסבירה

מי זאת סול רפאל?

אז אני סול, בת 37 מירושלים. אני עובדת ב-Enterprise Services, שזה בעצם, אצלנו זה תחת IT, בחברת הייטק גלובלית, שבעצם נותנת שירותי תוכנה לחברת מוצר. אבל לחברות מדיה וסטרימינג הגדולות בעולם, NBC, FOX, Netflix וכאלה. יש לי שני ילדים ועשיתי בעצם הסבה להייטק. התחלתי במגזר החברתי, בארגון זכויות אדם, ארגוני חברה אזרחית. ואחר כך למגזר הציבורי, הייתי שנה וחצי באגף מערכות מידע ומחשוב במשרד הבריאות ועכשיו אני בהייטק

תספרי על דבר טוב שקרה לך השבוע בעבודה

כל יום יש משהו טוב בעבודה אצלנו. ואני בעצם אחראית, אחד הדברים שאני עושה, חלק מהתפקיד שלי זה לנהל פרויקט של BI בחברה. אנחנו בעצם מטמיעים BI באופן רוחבי בכל המחלקות. אז בעצם זה תהליך שהוא מצד אחד עם כל מחלקה בנפרד, אבל מצד שני חלק ממהלך יותר גדול עם כל החברה עם חשיבה אסטרטגית ואופרטיבית שלאן זה הולך לקחת אותנו בשנים הקרובות. באמת הצלחנו לפצח חלק מאוד גדול באיך שהפרויקט הזה צריך להיות ואיזשהו Dashboard אחד ספציפי שהוא בעצם מפתח לעוד הרבה דברים אחרים. והכי חשוב זה שהלקוחה מרוצה, זה מבחינתי הדובדבן. זה ההתחלה, זה פרויקט שהוא עם הרבה מאוד שכבות ועוד ייקח זמן, אבל בהחלט מרגיש שזו פריצת דרך.

הסבה להייטק אחרי גיל 30

הגיוני. זה תמיד פרויקטים מאוד מורכבים כאלה. ולתפוס את הרגע הזה שקורה משהו, והוא פריצת דרך, זה באמת תענוג. תספרי באמת על המעבר הזה בין משרדי ממשלה, או בכלל בין החברה האזרחית לבין המגזר הפרטי.

למה הסבה להייטק זה מושג גדול

מאיזו בחינה? כאילו המעבר, זה מילה גדולה. כמו שהייטק זה משהו גדול. אני חושבת שאצלי ההסבה להייטק הייתה בשלבים. אני לא חושבת שהייתה לי הבנה, כשהתחלתי. זאת אומרת שהתחלתי, למדתי תואר ראשון באוניברסיטה העברית והתאהבתי בתחום של זכויות אדם. הלכתי לעבוד בארגון מאוד גדול. זה היה ברור לי שזה החיים שלי, זה היה מה שרציתי לעשות. 

אחר כך, התקדמתי, עשיתי שם גם כמה דברים טכנולוגיים. בתפקיד הבא, ראיתי שזה מסקרן אותי. זה תמיד היה בצד, העיסוק הטכנולוגי תמיד היה בצד לתפקיד שלי, אבל תמיד הרגשתי חוסר מיצוי, הרגשתי שאני יכולה לעשות יותר מזה, זה לא מספיק. הייתה לי תחושת פספוס. 

הסבה להייטק
הסבה להייטק

“מה זהו? זה מה שאני אמורה לעשות בחיים?” ואני חושבת שההתחלה של ההסבה להייטק בראש התחילה בג’וינט. כשהציעו לי בעצם להוסיף לעצמי עוד רבע משרה, ובעצם לנהל מוצר טכנולוגי אצלנו בחברה. זאת אומרת בג’וינט, היה בעצם איזשהו מוצר טכנולוגי שבודק את האפקט של תוכניות על משתתפים ואת היצירה של הקשרים ביניהם ומראה את זה באמצעות מודל ממוחשב טכנולוגית. זה היה ממש יישום של איזשהו מוצר. ואמרתי אוי, זה נשמע לי ממש מעניין. 

הסבה להייטק מתחילה לפני ההייטק

לא היה אכפת לי שצריך לעבוד עוד שעות ולמדתי מזה המון. ואז התחלתי להבין שאני והטכנולוגיה מסתדרות מאוד טוב ושזה מאוד מעניין אותי. ככה זה המשיך. ובתפקיד הבא במשרד הבריאות התחלתי כמנהלת קהילות, מנהלת קהילות בפייסבוק. אני עובדת הרבה גם ברשתות החברתיות ובעצם הגעתי על הטיקט הזה. מהר מאוד המנהלת שלי אמרה לי, זה לא מספיק בשבילך. עדיף לך, בואי תלמדי. לקחה אותי לקורסים של security במייקרוסופט, למדתי על המעבר לענן. ובעצם ניהלתי את הפרויקט יחד איתה של המעבר לענן דרך 365 של משרד הבריאות.

ואז פיתחתי יותר את העולמות של ה-BI שאני עובדת בהם וגם בנינו dashboard למשרד הבריאות. זה היה מאוד הדרגתי, שכבר במשרד הבריאות הבנתי שלשם אני מכוונת. אמרתי אוקיי, אני מבינה היום שטכנולוגיה זה הכיוון שאני הולכת אליו, בשילוב עם עבודה עם אנשים. בהתחלה כיוונתי לכיוון של costumer success.

אחר כך זה באמת פשוט יצא ככה שזה הלך לכיוון של ניהול פרויקטים. ואז באמת שהמנהלת שלי עזבה במשרד הבריאות, זה האיר אותי כזה. של אוקיי שניה, מה אני רוצה? אני רוצה כמוה? אני רוצה להישאר בעולמות האלה? ואז אמרתי לא זהו די. זה מה שאני רוצה. היכולת להגיד בקול רם, זו הפנטזיה, ואז חודשיים וחצי אחרי החיפוש, כבר התחלתי במקום החדש.

רוני שרר מסביר על בחירת קורס להסבה מקצועית להייטק כאן

ההבדלים בין מגזר ההייטק למגזרים אחרים

מה ההבדלים הגדולים לדעתך בין עבודה באמת במשרדים הממשלתיים לעבודה במגזר הפרטי?

אז אני חושבת שהכל.  לטוב ולרע. אני חושבת שיש יתרונות פה ויש יתרונות פה. אני חושבת שהקצב. אני בן אדם שעובד מאוד מהר. בחיים לא עבדתי כל כך מהר. הקצב הוא אימתני. אצלנו גם אחד המאפיינים, זה מאפיין של הרבה חברות הייטק. שאנחנו חברה גלובלית, בכל שעה ביום מישהו ער איפשהו ועובד, אז תמיד יש משהו. העבודה פשוט לא נגמרת וזה גם משפיע על היכולת לאזן בין בית לעבודה. אני חושבת שהקצב זה החלק העיקרי. אני לא אשקר שיש גם הבדל בתנאים, ב-environment שאתה עובד בו. אני חושבת שקשה לי להכליל על המגזר הציבורי.work-life balance של סול רפאל

אני חייב להגיד, שגם במקרה שלך גם במגזר הציבורי מאוד התפתחת.

זכיתי. עד היום אני בקשר איתה ואני כל הזמן אומרת לה: “תשמעי, את נתת לי”. הרבה שנים הייתי במקומות שפחות עודדתי, שאמרו לי סול, די אנחנו לא רואים יותר, זה מה שיש. ואני בפנים הרגשתי שיש יותר. מצד אחד יש את הדור הזה שיודע להגיד “יאללה סע” וגם היום יש לי אחד כזה. אבל אתה צריך לדעת להיות האדם שאומר לו אבל אני כזה, תראה אני כזאת. לא מספיק שאנשים אחרים יאמינו בך, זה צריך לבוא מבפנים. ואני חושבת כשאני עשיתי את השינוי של להבין זה מה שאני רוצה, לשם אני מכוונת. אז הסביבה מתכווננת יחד איתך. יש לזה שם, מה אתה מזמן לעצמך אומרים ב-new age כזה. אז זה לזמן לעצמך. אני חושבת שהקצב והסגנון של אנשים. אני חושבת שבהייטק אחד המאפיינים זה חוסר יציבות. זה קצת תלוי כי החברה שלנו למשל מאוד ותיקה והיא די יציבה.

אבל עדיין מוכרים, קונים. המגזר הציבורי הוא הרבה יותר יציב. אנשים שהולכים למקומות כאלה זה אנשים שמחפשים את היציבות על חשבון דברים אחרים. הסגנון של האנשים והסגנון של העבודה הוא שונה קצת. אבל שוב, זו הכללה נורא גסה. גם אצלנו יש אנשים שהם 20 שנה בחברה ומחפשים יציבות. עבודה מסביב לשעון בהייטקאחד הדברים שאני אוהבת אבל בהתחלה היה לי קשה להכיל את זה. זה שתמיד דוחפים אותך לקצה, כל הזמן רוצים שתהיה יותר טוב. זה יכול להיות מאוד אישי, שהבוס שלי הוא כזה. אני מרגישה שבענף, תראה משלמים טוב והעבודה היא מאוד נרחבת ויוצאים לחול, אז הרמה של המוצרים היא גבוהה אז רוצים שאתה כעובד תיתן תפוקה, שתיתן delivery , תיתן עבודה טובה ברמה גבוהה ושתהיה מאוד מוכוון. מצד אחד זה מאוד מפתח אבל מצד שני זה מאוד מפחיד, כי אתה פתאום, אה זה לא מספיק? די כאילו וואו מה עם עוד? אבל כל הזמן אתה עובד, כל הזמן אתה משתפר. 

שיפור מתמיד כחלק מהסבה להייטק

אני חושב שזה גם משהו שמאוד מאפיין אותך. זו תכונה שמאוד עזרה לך לעבור ממשרד הבריאות לחברות טכנולוגיות. זה משהו בך שתמיד רוצה להשתפר, זה קרה במשרד הבריאות והמשכת עם זה פה. יכול להיות שזה טיפ ככה למאזינות ולמאזינים שלנו, שזה לא משנה איזה ארגון עבדתם קודם. אם לקחתם את התפקידים שלך צעד אחד קדימה וזה השתקף בראיונות לחברות החדשות, זה בפני עצמו מאוד יעזור לכם.

כן אני מסכימה. אני גם חושבת שאני הסתכלתי על תהליך חיפוש העבודה. תראה אני עושה לו אידיאליזציה היום, זה לא תקופה קלה. אבל שאתה מחפש עבודה, לא כי זה תהליך שאני מחפשת עבודה, זה סוג של תהליך שאני מחפשת את עצמי. וגם לחפור במה אני צריכה לשפר, במה אני טובה, מה עושה לי טוב, איפה אני יכולה להביא ערך בעולם. יש איזה מודל שאני מאוד אוהבת. מודל יפני, שקוראים לו איקיגאי, על תכלית החיים.

בחיפוש העבודה שלי חיפשתי את זה מאוד. של להבין מה עושה אותי מיוחדת. שאני באה לראיון עבודה, מה המתנה שאני מביאה איתי. ואז זה גם עוזר בתוך כל השואו הזה שהוא ראיונות עבודה. בסוף זה שואו, אתה יודע יש לך חצי שעה להראות מי אתה. וכשאתה יודע מי אתה, ואתה בא מאוד אמיתי. אז אני חושבת שזה גם משתקף מאוד יפה בתהליך ואתה מגיע למקומות האלה. וזה גם לפעמים בא עם הגיל, לא יודעת.

work like balance אחרי הסבה להייטק

זה נושא שהוא מאוד בכותרות, הוא גם מעסיק אותי. אני חושבת שקל להישאב, כי העבודה היא הרבה פעמים מסביב לשעון ותמיד יש משהו. הפיתוי כל הזמן לעבוד הוא מאוד מאוד גדול, לפחות אצלי. אנחנו גם למשל ב-work from home, אז בכלל אין כמעט ניתוק.

המחשב שלי נמצא כל הזמן לידי, זה מאוד מפתה. עוד שניה רק לסגור את זה, זה תמיד זולג. אבל אני חושבת שזה מאוד בא מאיתנו.
כשאנחנו מבינים שאנחנו צריכים להתנתק ולדעת לשים את הגבול בצורה טובה, זה רק משפר את התפוקה בסוף. אני בשבועיים האחרונים אמרתי לעצמי, צריך לעצור שניה, צריך לנשום. אז אתה חוזר לעבודה עם הרבה יותר כוח.

אני חושבת שאצלנו לפחות יש מאוד פתיחות לאיזון השעות. זה משהו שנמצא בשיח. עשינו עכשיו חודש של wellness, עשו לנו סדנה של ניהול זמן, וסדנאות של כושר. זה כן מדובר, אני חושבת שזה אתגר, במשרד הבריאות בשעה 16:00 אם הייתי יושבת לעבוד והייתי צריכה לשאול מישהי מאחד האגפים האחרים שאלה, לא היה עם מי לדבר ברוב הפעמים.

ב-16:00 אנשים מסיימים. זו עבודה מאוד מתוחמת, וכן אצלנו העבודה לא מתוחמת. נגיד המנהל שלי נמצא באנגליה בכלל. הצוות שלי פרוס ברחבי העולם. אז מכורח זה גם, אני צריכה להיות יותר גמישה מבחינת השעות שאני זמינה, כי הוא שעתיים לפניי, בארה”ב הם 8 שעות לפניי. הפגישות לפעמים יותר מאוחרות. צריך מצד אחד גמישות, מצד שני צריך לדעת להגיד אוקיי סבבה, עכשיו אני צריך לאזן את זה עם החיים שלי ועם הדברים שחשובים לי בחיים הפרטיים. אני חושבת שיש הבנה לזה, יש הבנה לזה שזה חשוב. מבינים שזה אתגר.

זה באמת אתגר. לדעתי היום הרבה מעסיקים מבינים שהם צריכים לעשות איזשהו מאמץ מהצד שלהם, כן לבוא לקראתנו גם בעניין הזה. ובכל מקרה אבל דורש גמישות כמו שאמרת.

אני חושבת שזה גמישות מצד כולם. כמו שגמישים איתי שאני יוצאת שעה לרופא בצהריים, כי אני עובדת מהבית. זה בסדר שאתן שעה בערב אם צריך. גם צריך לדעת לשים את הגבול ולדעת לעשות את העצירות. אני חושבת שכמו בחיפוש עבודה, שאתה מחפש את האיזון בין בית לעבודה, הגבול צריך לבוא ממך הרבה פעמים. שוב לא בצורה של אני אף פעם לא אשאר לעבוד מאוחר, אני אסיים ב-16:00. אבל כן צריך את היכולת לומר קשה לי אני עמוס, אני צריך שניה שיורידו ממני עומס. יותר צריך לקחת אחריות אלינו הרבה פעמים אני חושבת. וגם יש מקומות יותר אינטנסיביים, אני לא יודעת אם זה נכון או לא. על ההבדלים בין האופי בין סטארט-אפים לבין חברות יותר יציבות. אני כן חושבת שעומס העבודה הוא מאתגר יחסית של הענף, גם אם החברה מאוד גדולה, אני יודעת ששעות העבודה ארוכות.

 

הסבה להייטק של people’s person

נכון, אז יוצא לי לדבר עם אנשים שעושים הסבה בגיל 30 וחלקם חושבים שזה גיל מאוחר להסבה. משפט שאני שומע לא מעט מאנשים מאוד מוכשרים, זה אני אדם שהוא people’s person אז איך ההייטק יתאים לי. את דוגמה לאדם שהוא מאוד מאוד people’s person, אז אני אשמח לשני שקלים שלך בנושא.

פונות או פונים אליי כל מיני אנשים לייעץ להם, על איך עושים הסבה ומכל מיני תחומים. פנתה אליי מישהי לאחרונה מישהי שעובדת בריפוי בעיסוק.
עכשיו אני כן חושבת שצריך, גם אם זה נכון ש-80% בערך מההייטק הם אנשי פיתוח ותוכנה גרידא, אנשים שנוגעים בתוכנה עצמה ו-20% הם בעצם תומכי לחימה.
20% זה לא מעט, זאת אומרת עדיין יש פה רובד יחסית רחב של תפקידים.
אני גם יודעת שיש תחומים כמו costumer success שגדלים מאוד בשנים האחרונות ותופסים במה מאוד גדולה, גם ה-marketing ו-product marketing.
גם התחומים של ניהול product, בדרך כלל יש עדיפות לאנשי פיתוח שם.

—- מוזמנים לקרוא על עוד תפקיד שמשלב טכני עם people person – מנתח מערכות —-

אבל יש לא מעט תפקידים שבהם אתה לא חייב להיות איש מחשבים ולשבת ולקודד במשך היום. יש מקום לאנשים שהם people’s persons, ב-HR, רווחה, גיוס, ניטור מעסיק, שזה גם תחום חדש שמתחיל להתחזק.
אני יודעת שבבירור יש בהחלט מקום לאנשים שהם people’s persons. אני אפילו חושבת שעוד פור זה אנשים שהם גם people’s persons וגם אנשים שחזקים ביכולת טכנית, זה נגיד ה-ticket שלי. אבל כי זה סוג של משהו מיוחד, בדרך כלל זה או שאתה איש טכני או שאתה בן אדם של אנשים, וזהו זה שחור או לבן. אני חושבת שבהחלט יש מקום לאנשים שהם people’s persons בתפקידים מסגנון אחר, בהחלט יש.

אני חושבת שכשאתה עושה הסבה, אתה צריך לדעת לחבר בין מה שעשית קודם לתפקיד שאתה מכוון אליו וכן צריך שיהיה איזשהו קשר. זה יהיה מאוד קשה למישהו שהוא פיזיותרפיסט לעבוד ב-HR, נכון שאתה כנראה טוב עם אנשים כי קיבלת קהל. אבל כאילו זה לא תמיד מספיק. אבל בהחלט יש מקום לאנשים שהם אוהבי אנשים, במיוחד בעשיה הטכנולוגי. בסוף אם אנשים לא יקנו את המוצרים ולא יהיו מרוצים מהחברה, אז אין מוצר, אין לאנשי התוכנה מה לעשות. אם המוצר לא נמכר, לא משווק, לא מרוצים ממנו כי השירות לקוחות והתמיכה לא טובים. אז יש פה הרבה מעבר.

 

אני ממש מסכים. קודם כל, דיברת ברמת זהות התפקידים. אני רוצה להגיד משהו נוסף. בחברות סטארט-אפ, בחברות קטנות, בחברות שעכשיו גדלות. אין סיכוי שבן אדם שאפילו עוסק בפיתוח, אין סיכוי שהוא יוכל להרים משהו בתוך הדבר הזה, אם הוא לא גם people’s person. הוא יצטרך לדבר עם מפתח אחר. זה כבר כיוון אחר. בחברות יותר גדולות, זה קצת יותר מסודר. אבל אני חושב שזה תמיד פלוס להיות people’s person.

 

לגמרי. למרות שאני כן מודה שאנשי פיתוח שהם people’s persons זה די נדיר. (צוחקת)
אבל אני כן חושבת שלכל תפקיד יש את היכולות שהוא מצריך. אני יכולה להגיד שיש אצלנו, המקביל אליי. מישהו שעובד אצלנו בצוות – איש פיתוח. אני נגיד מתה לחזור למשרד, מתה להיפגש, מתה למסיבות. והוא אומר תעזבו אותי. הוא לא אוהב לדבר עם לקוחות וזה בסדר.
זה לא הופך אותו לפחות טוב. אני חושבת שמקום עבודה טוב ומנהל טוב, ידע להוציא ממך את מה שצריך כדי שזה יעבוד. יש בהחלט מקום, וזה מאוד תלוי בחברה ובסגנון של האנשים.

איך עושים הסבה להייטק?

איך נראה המסע הזה, נקרא לזה ככה, למציאת עבודה ראשונה בהייטק.
זה מסע, אני חושבת שהוא בנוי הרבה ממחקר בהתחלה.

קודם כל – מה ה”ההייטק” שאני מחפש? מה התפקידים בהייטק?

הרבה אנשים שפונים אליי, אני שמה לב שמתייחסים להייטק במקשה אחת, זה לא מקשה אחת, זה עולם מאוד סבוך. אין דבר כזה, זאת אומרת יש אבל זה לא באמת.
אני רוצה להיכנס להייטק, זה לא באמת.

מושגים בסיסיים שכדאי לדעת לפני הסבה להייטק

יש ללמוד את הסוגים, את ההבדל בין חברה גדולה, קטנה, לבינונית, סטארט-אפ. שלבי גיוס בחברות. מה זה אומר seed לעומת bootstrap.
מה אומר ההבדלים בשלבי הגיוס, כדי להבין מה זה משליך על היציבות של החברה.

להבין מה הוורטיקליים שקיימים בהייטק. פינ-טק, הד-טק וכן הלאה.

העולמות האפורים יותר של הגיימינג אושל ההימורים, שזה כבר לא אפור. אופציות בינאריות למשל. תחומים של מדיקל.
להבין מה התחומים הקיימים ומה כל אחד אומר. מה הדברים החמים היום בתחום, לאן התחום הולך. אני חושבת שממש להיכנס שניה לעולם.
כשחיפשתי עבודה וגם עכשיו כל הזמן קוראת כלכליסט, לומדת על החברות ומנסה להבין שניה מה זה אומר.
מה זה אומר על טרנדים, מה קורה שם ומה מעניין אותי. האמת שזה היה בעיקר כדי להבין מה מתוך כל זה מדבר אליי. כשהייתי מתראיינת והיו פונים אליי מסטארט-אפ, זה אפילו לא היה סטארט-אפ הוא חיפש את ה-נאמבר 2 שלו.

בחינת הזדמנויות קריירה בהסבה להייטק

והוא חיפש מישהו אגב, שהוא People’s person, שבא למכור שיודע להרים דברים מאפס. והוא אמר אני ממש רואה אותך עושה את זה.

אמרתי לו כן אבל זה מוקדם לי, אני צריכה שניה את היציבות עדיין. היציבות וחוסר היציבות, אבל אני עוד לא בשביל להיות מספר 2 בסטארט-אפ. אני צריכה שניה להיכנס בשלבים קטנים. אתה צריך להבין מה זה אומר, להגיע לסטארט-אפ שאתה מספר 5 בו, מה זה אומר מבחינת כובד התפקיד ומה הגלישה שתצטרך לעשות והגמישות בתפקיד.

שיכולת העברת תהליכים תהיה מורכבת יותר. אז זה נגיד אחד הדברים שממש התחלתי בהם ואז להבין מה מעניין אותי בתוך כל הוורטיקליים האלה. כי היו חברות שהתראיינתי אליהם והמוצר היה נשמע לי מדהים וחברות שפחות. ואז אמרתי, אוקיי מה חשוב לי בתוך כל דבר הזה. כי בסוף אנחנו באים לחיפוש עבודה עם סל דברים שאנחנו רוצים, האידיאל שלנו. מה אתה מוכן לתת בתמורה למה, מה השכר שאתה חושב שמגיע לך. כמובן גם לעשות סקר שוק, במיוחד נשים ולהבין כמה משלמים בדרגתך בחברות.

אני עשיתי סקר שוק מאוד מאוד נרחב כדי לדעת כמה אני צריכה לבקש. כי זה משהו שבמיוחד נשים, אנחנו נופלות בו ואנחנו מקבלות מעט יותר. אבל גם גברים, האינטרס של המעסיק זה לשלם לך כמה שפחות. זה משחק שצריך מאוד ללמוד אותו גם כשאתה מחפש עבודה. ואז באמת להבין מה הדברים שחשובים לך במקום, במקום העבודה. לי מישהי אמרה עצה מעולה, תעצמי עיניים ותדמייני את היום הראשון שלך בעבודה. איך הוא נראה בעינייך.

וזה עזר לי להבין מה חשוב לי, מה אני מחפשת. עכשיו בינינו, חתכתי, בסוף מה שיצא היה שונה מהפנטזיה. אבל זה טוב, זאת אומרת, אמרתי זה חשוב לי וזה מבחינתי לוקח על כל שאר הפנטזיות. זה משהו שתוך כדי תהליך עבודה אתה מדרג לעצמך את החשיבות. הכי חשוב זה לחשוב כל הזמן , וזה משהו שלא עשיתי לפני. הקריירה שלי נבעה די מהחלטות ספורדיות, עד משרד הבריאות בערך. מה שהבנתי זה שאתה צריך לדעת לאן אתה מכוון. לא תמיד אתה יכול, כי החיים בנויים.

כמו שג’ון לנון אמר, החיים הם מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלעשות תוכניות אחרות. אתה צריך אבל כן לדעת פחות או יותר לאן אתה מכוון ואז להבין האם התפקיד הזה הוא בדרך שלך. אם את רוצה להיות head of costumer success האם תפקיד ב-product marketing ישרת אותך בדרך לזה , או שזה סטייה מהמסלול. ואז זה בסדר, השאלה אם זה בסדר לך. זה העיקר כשאתה בא לחפש בתהליך הזה. דבר אחרון, אני לא רוצה לחפור. זה מתחבר למה שאמרתי קודם על לחפש את עצמך. זה לבוא מאוד מזוקק ומאוד ברור על מי אתה לראיון ומה אתה בא לתת. במיוחד כשאתה עושה הסבה. כאילו כשאתה עושה הסבה יש איזה פיל בחדר, של אני לא בא מהייטק.

הסבות בין תפקידים בהייטק

האמת שזה קורה גם, אגב פגשתי מישהי השבוע שעושה הסבה בתוך ההייטק מתחום מאוד נחשב לתחום אחר. והיא לא מצליחה להגיד מה, אמרתי לה, אם את תדעי להגיד בצורה מאוד ברורה מה את מביאה לשולחן ולמה את עושה את המעבר הזה. עוד לפני שהם שואלים אותך את השאלה הזאת, כי ברור שהם שואלים את זה בראש. כשאני באתי לראיונות והיו שואלים אותי ספרי לי על עצמך. הייתי אומרת אני סול אבל אני לא באה מהייטק, תוך שניה הראיון היה נגמר, גם אם הוא היה נמשך עוד קצת מטעמי נימוס. ידעתי לומר אני סול, עבדתי במשרד הבריאות בתפקיד טכנולוגי, מעניין אותי לעשות ככה וככה, אני רוצה לעבוד בקצב מהיר בעבודה מאתגרת שהבסיס שלה הוא מוצר טכנולוגי. אז הם קיבלו ללמה אני רוצה הייטק ולמה אני מתאימה. אמרתי להם ברור מבחינתי שזה השלב הבא שלי, צריך גם לדעת לענות על השאלה עוד לפני שהיא נשאלת.

וזה את יכולה לעשות רק אם את יודעת את התשובה. אז צריך לבוא מאוד ברור ומזוקק ומסודר לדבר הזה. ולהכין מראש פיץ’ של ספרי לי על עצמך של 2 דקות בערך, שחזרת עליו ואת יודעת אותו בעל פה. ואת עושה עליו התאמות בהתאם לחברה ולדרישות. אם נגיד התראיינתי ב-natural intelligence, שזה תפקיד מאוד אנליטי, אז הדגשתי את החלקים היותר אנליטיים, שלמדתי פעם python. כל מיני דברים קטנים שיכולים להצביע על זה שאני בן אדם שיכול להתאים. לבוא מוכן, להבין שזה עבודה. לבוא מסודר, לעשות טבלאות, לעשות networking זה גם חשוב וגם את זה להכניס לטבלה. עם מי דיברת, באיזה נושא, את מי הוא חיבר לך וכשאת מתקבלת לשלוח הודעה ולומר תודה רבה, בזכותכם התקבלתי.

טיפים לריאיונות בהסבה להייטק

גם הראיונות, שזה לא יהפוך לקשה מדי. שמתי באקסל את התהליכים. מראיון טלפוני והלאה, רשמתי את החברה, באיזה שלב הייתי, עם מי דיברתי, מה התפקיד וגם את התחושות שלי לגבי התהליך. זה עזר לי, תמיד שהרגשתי שהלך טוב אז הלך לא טוב. ותמיד שהרגשתי שהלך לא טוב אז הלך טוב. היו מקומות שהתקדמתי בהם מאוד אבל התהליך לא היה נעים אז זה גם עזר לי להחליט בסוף. זה מאוד משרת. גם בחברה שלי, התהליך היה מהיר, אבל רשמתי את הרשמים וכשחתמתי על החוזה הסתכלתי על מה שכתבתי ואמרתי, אני הולכת בלב שלם. ואני חושבת שזה גם עוזר לנטרל את הרגעים של וואי, שום דבר לא מסתדר. שניה אבל הנה.

יש כל מיני דברים, היו כל מיני דברים. זה גם עוזר להבין באיזה שלב נופלים. אם אני רואה שאני תמיד מפסיקה בשלב 1 מתוך 5, אז אני מבינה שיש לי בעיה בשלב הראשון. משהו לא עובד בראיון הטלפוני אולי. אם לא חוזרים אליי אחרי קורות חיים, אז אולי צריך לסדר את הקורות חיים, הרבה פעמים השלב שהדברים נעצרים בו זה השלב שצריך לעבוד עליו, אלא אם כן זה חד פעמי. זה בדרך כלל השלב שבו חלשים יותר, זהו. זה נראה לי על רגל אחת.

 

אז באמת היו לך הרבה מאוד טיפים פה מצוינים. אני רוצה להדגיש איזשהו טיפ אחד שהוא מאוד קטן, אבל הוא ענק. תקנו מנוי לעיתונות הכלכלית, הכל יהיה קל יותר. אתם תבינו את העולם יותר טוב ויהיה לכם קל יותר לעשות את החשיבה עם עצמכם תוך כדי.

גם לחלק של להביא את עצמכם לתהליך הזה יהיה פשוט יותר, לשאול מה מתאים לי, איזה סוג של אדם אני. זה שאלות שאתם צריכים לשאול. אין ספק שעיתונות כלכלית מאוד עוזרת.

 

גם העניין של להשתמש במילים מהעולם הזה. חלק מהעניין במעבר זה שהשפה היא אחרת, המילים הן אחרות. הסלנג שונה, הרבה אנגלית, גם כשלא צריך. אבל באופן כללי, יש ז’רגון ואני חושבת שזה חשוב. אני נגיד שומעת המון פודקאסטים, על הייטק, על סטארט-אפים, גם על נושאים שלא תמיד קשורים למה שאני עושה, על IPO. זה עוזר להכיר את העולם, זה עוזר להכיר אנשים בעולם הזה. אני אישית לא הגעתי בחבר מביא חבר, אבל ה-networking הוא חלק מאוד חשוב. קודם כל כי על זה הרבה דברים מהחיים שלנו מתבססים היום וגם כי זה יכולת חשובה גם להמשך, כדי לדעת לפתור בעיות. אני למשל היום בפרויקט BI שאני מנהלת, נתקעתי בבלוג, לא הצלחתי לפתור אותו ב-github ובכל מיני פורומים של BI.

פניתי למישהו שם, שהוא עבד במייקרוסופט כשהייתי במשרד הבריאות, עשה לנו סדנה מתקדמת. כתבתי לו, הוא בכלל חזר לעבוד במקום קודם שלו והוא team lead עכשיו שם והוא ייעץ לי והייתה לנו פגישה של שעה על ארכיטקטורה. מדהים, היכולת לשמור על קשרים זה לא רק בשביל שמישהו יכניס את הקורות חיים. זה לגמרי לא שם. זה כדי להבין במה הם עובדים ואיך היום שלהם נראה ולראות אם זה הכיוון שלי. אולי הוא יכול לחבר אותי למישהו שכן יודע אם יש איזשהו תפקיד.

באופן כללי לקבל Inside in, לאיזה כיוון זה יכול לקחת אותי לדעתך, איזה תפקיד לדעתך יכול להתאים לי. לשמוע חוות דעת של אנשים זה דבר נהדר, לא תמיד צריך לבנות עליה. אבל לגמרי כאילו גם להכיר אנשים בתעשייה, בעיני זה חשוב לא רק כדי שיבריגו אותך פנימה. אלא בעיקר כדי ללמוד מהם, להכיר את העולם, להכיר גם את החברות. הרבה פעמים דברים נוצצים יותר מבחוץ מאשר מבפנים. והרבה פעמים בתעשייה אנשים יודעים מאיפה עדיף להתרחק. זה גם משהו שתמיד טוב לדעת. 

 

פוסטים דומים

כתיבת תגובה