גל ויינר על she codes; ועל נשים בהייטק

גל ויינר: אז אני גל ויינר, אני מהנדסת תוכנה, אני עובדת בחברת סייבר כבר שנתיים וחצי, לפני זה הייתי בהתמחות בגוגל, ישר ככה מהתואר. אני מתכנתת בק-אנד בפייבר
אני בתפקיד סמנכ”לית, עברתי כמה תפקידים בדרך לתפקיד הזה, בעצם ניהלתי עד לפני כשנה ממש לפני הקורונה את כל סניפי הבוגרות בארגון, ועברתי לאחרונה לתפקיד חדש, שבעצם כדי להקים חטיבה חדשה שתספק תוכן בין אם זה אירועים, תכניות מנטורים, סדנאות, נשים שיש להם בעצם יותר ניסיון, נשים שכבר נמצאות בתעשייה, נשים שכבר עברו ככה כמה שנים וגם לתת להן מענה

אייל סגל: אז שאלה קלישאתית קצת – אבל כמי שמלווה נשים, את חושבת שיש איזושהי הסללה?

גל ויינר: אין ספק איזושהי הסללה, זאת אומרת נשים, לא כולן, ולא בכל מקום וכל אחד גדל ומתפתח בסביבה אחרת; ואני יכולה להעיד על עצמי שאני פחות חוויתי את זה, אבל אין ספק ששמעתי מלא מעט נשים את הטיעונים שבעצם התחום הזה הוא טיפה יותר גברי, והאם זה בשבילנו והאם זה מתאים לאורח החיים שלי? יש המון מגבלות – איך בעצם משלבים משפחה וילדים עם הקריירה, ובאיזשהו מקום שוכחים שגם לגברים.. הם גם אבות והורים לילדים ומשלבים משפחה וקריירה, בעצם אנחנו נתקלים בבעיות דומות (דיסטורשן), ומייחסים אותם יותר לנשים אבל זה בעצם לא משהו שהוא נכון, לא משהו שצריך להיות ככה, אז אין ספק שנתקלים בזה הרבה.

אייל סגל: את עובדת בפייבר וזו חברה שאני רואה שיש בה ככה הרבה נשים, אבל זה לא דבר שמאפיין את כל ההייטק באמת, עכשיו השאלה שלי אלייך – למה לדעתך זה ככה?

גל ויינר: תראה, זו בעיה שהיא מאוד לא פשוטה, זה בעצם סוג של בעיה שמאכילה את עצמה. יש איזשהו מחסור במודלים לחיקוי, זאת אומרת ברגע שאני לא רואה מישהי מעליי שיכולה להיות איזשהו מודל לחיקוי אז יותר קשה לי אולי להגיע לשם, זו גם בעיה שאנחנו רוצות לפתור ב-she codes;, אז באמצעות זה שאנחנו רוצות להנגיש נשים שכן הצליחו להתברג לתפקידי מפתח, להנגיש את אותן נשים בעצם לנשים שעוד לא נמצאות שם ואין להן גישה למישהי כזאת שיכולה לתת להן השראה, יכולה לתת להן הכוונה, ולפעמים קצת יותר קשה לבוא למישהו מהמין השני שהשיח הוא טיפה פחות פתוח ויש איזשהו דיסטאנס שאין מה לעשות שהוא קצת טבעי, ובעצם להנגיש להן את אותן המנטוריות, את אותו בן אדם שיכול בעצם לסייע להן להתקדם ולהגיע לשם. אז זה מחסור במגעים, זה עצם העובדה שמלכתחילה פחות נשים נכנסות לתחום, זאת אומרת יש רק שלושים אחוז מהסטודנטיות, מהסטודנטים הן סטודנטיות בעצם בתחומים הריאליים – מדעי המחשב, מתמטיקה, כל

התחומים בעצם שמכוונים לעבודה בהייטק ולתחומים הטכנולוגיים בעיקר. 

אז זה מתחיל משם, אבל אנחנו רואים גם חסם שהוא מגיע גם לשלב של הכניסה, מציאת עבודה ראשונה, זאת אומרת אם הייתי מצפה ששלושים אחוז סטודנטיות , שלושים אחוז נשים מתכנתות או בתחומים הטכנולוגיים אנחנו מדברים על 15-20%, זאת אומרת המספרים לא ממשיכים איתנו והם נהיים אפילו פחות טובים גם בדרגות הניהול, בשכבות הניהול יש 5-7%, ממש מספרים בודדים, אז זה באמת משקף גם את הבעיה כמו שאמרתי של המחסור במודלים לחיקוי, וזו עוד איזושהי בעיה, שבעצם לנשים יש איזושהי נטייה, וזה לא רק נשים אלא גם למגזרים במיעוטים אחרים גם תופס, נטייה לגייס או לרצות לעבוד עם מישהו שדומה לך, וזה נורא קל ונורא טבעי כי יהיה לך חיבור יותר טבעי לבן אדם, וזה משהו שעושים אותו בטעות אפילו לפעמים

אייל סגל: יש לך טיפים באמת איך למצוא מודלים לחיקוי, או יש לך שמות להגיד למאזינות שלנו בפודקאסט? למאזינות ולמאזינים?

גל ויינר: אז קודם כל אנחנו מתכננות לכן משהו אצלנו (לא מובן) לגמרי, ושווה לעקוב אחרי העמוד הראשי ואנחנו נפרסם את התכניות האלה, אבל יש לא מעט תכניות מנטורינג, וגם להיות אמיצה קצת ופשוט לפנות למישהי שעובדת איתך, גם אם לא דיברת איתה בעבר, לפנות סתם למישהי בלינקדאין, עלו לפעמים כמה נשים נורא פתוחות ורוצות לעזור, הן מבינות את הקשיים שהיה להן בדרך אולי להגיע לתפקיד שלהן, וגם אם לא היה הן רוצות שיהיה יותר נשים מסביבן, רובנו רוצות את זה – לא להרגיש בודדות בתפקידנו. אז לגמרי לא להתבייש לבקש ולשאול, וגם אם אומרים לך “לא”, אז מישהי תגיד “כן” וכן תרצה לעזור גם אם היא לא מכירה אותך לפני.

אייל סגל: יש לך טיפים לגבי איך יוצרים נטוורקינג אגב? דיברת על לינקדאין, אבל איזה עצות טיפה יותר ספציפיות?

גל ויינר: נטוורקינג בעצם קורה בכל סביבה שבה יש עוד אנשים כמוך, אז בעצם מיטאפים וכנסים הם מקומות מאוד טובים לנטוורקינג, ולנטוורקינג לא באמת צריך להיות מוגבל למגדר שלך אז זה באמת טוב ללכת ולהיחשף בכל מיני אירועים. אבל גם לנשים וגם להכיר את הנשים בתחום שלנו, יש המון המון אירועים שמיועדים לקהל הנשי, הרבה ארגונים שפועלים בתחום, הרבה חברות שבעצם מרימות אירועים כדי לעזור ליותר נשים בעצם להיכנס לתחום. 

אז כל אירוע כזה פשוט ללכת, להגיע לשם, לדבר עם אנשים, גם כשאתה מגיע למקום כזה אז לזכור איזשהו.. ללכת למישהו שאתה לא מכיר ולדבר איתו. זה אולי מפחיד אבל באמת ללכת למישהו שאתה לא מכיר, לשאול אותו כמה שאלות, אפילו להכין לך ככה בבית מראש כמה נושאים שאתה יכול לעלות, ופשוט ללכת ולדבר עם אנשים ו.. כן, אז פשוט לדבר עם אנשים ואפשר לחשוב על זה כי זה נשמע קצת מפחיד אבל אפשר לחשוב על זה בצורה הפוכה – שאם מישהו היה מתחיל לדבר איתי כשאני כזה עומדת לבד באיזשהו כנס, לא מכירה את האנשים מסביבי אז הייתי שמחה כאילו לדבר עם מישהו. אז לחשוב על הצד השני שאולי כן ישמחו שאנחנו נפנה אליהם, וכן להעז ולפטפט ולהגיע ולשים את עצמנו בסיטואציה שאפשר להכיר את האנשים האלה.

אייל סגל: האמת שאת מדברת עכשיו על באמת סיטואציה פיזית, עכשיו בגלל הקורונה פחות.. גם עכשיו לצערי עדיין אני לא רואה שיש מיטאפים וכנסים שחזרו להיות כמו מקודם, אבל לגמרי בתקופה שזה היה ובתקופה שזה יחזור, אני מאוד מאוד ממליץ כמוך לפנות..

גל ויינר: טיפה יותר קשה אבל כן מתקיימים אירועים וירטואליים לפעמים, אפשר לפנות לאנשים בהודעות, ומה שלדעתי זה דיונים שהם וירטואליים ברשתות חברתיות ואפשר להיכנס לכל מיני קבוצות ייעודיות בנושאים או בתחומים שמעניינים אותך ולהצטרף שם פשוט לדיונים שקוראים בתגובות לפוסטים וזה גם יכול להיות דרך להכיר אנשים ולהיחשף ליותר קהל מגוון

אייל סגל: מה השלב שבו לדעתך כדאי כבר להתחיל לחפש עבודה?

גל ויינר: אז קודם כל לדעתי השלב של לחפש עבודה זה מתי שאתה מוכן לזה, יכול להקצות לזה את הזמן, שכן רכשת את כלי הבסיס שאתה צריך כדי למצוא עבודה ולהרגיש גם בנוח, אבל לא לחכות גם שיהיה מושלם ושנדע את הכל כי זה לא יקרה, אז אני כן ממליצה בדרך כלל לחפש עבודה תוך כדי התואר, לדעתי טיפה יותר קל גם מבחינת (לא מובן) בדרך כלל קצת יותר להתברג כשאתה מתחיל כבר תוך כדי התואר, אבל ומאוד מאוד חשוב לומר אבל, זה לא (דיסטורשן) מאוד מאוד עמוס, אני אישית בשביל למצוא עבודה תוך כדי אז פרסתי את התואר ליותר שנים וזה משהו שהתאים בשבילי וזה לא מתאים בשביל כולם, לפעמים אתה פשוט רוצה לסיים את התואר ואתה רוצה להתמקד בזה וזה גם לגיטימי לחלוטין, ומאז אפשר לחפש עבודה גם אחרי התואר וגם את זה הרבה סטודנטים עושים ועוברים בהצלחה, אבל אני כן ממליצה תוך כדי התואר.

אייל סגל: יש סיפור שנתקלת בו של מישהי שממש ריגש אותך?

גל ויינר: זה סיפור שיצא לנו לספר לא מעט אצלנו בשי-קודס. הייתה לנו מישהי שהיא חרדית לשעבר, שבעצם הגיעה לסניפים שלנו, זה קרה לפני כמה שנים, עשתה קורס-שניים, עשתה פרויקט, עבדה מאוד מאוד קשה, מישהי שכבר עם ילדים והיא לא.. לא הייתה לה בגרות, לא הייתה לה את ההשכלה התיכונית אפילו, ובעצם המנהלת סניף שלה אצלנו ממש ראתה אותה וככה ראתה את הפאשן לתחום, ראתה את כל ההשקעה והמאמץ ופשוט גייסה אותה לחברה שלה. זה בדיוק העניין שדיברנו עליו קודם של הנטוורקינג שכמה חשוב שאתה מכיר אנשים בסביבה שלך ובאמת מקומות כאלה זה לגמרי הדרך לעשות את זה. אנשים פשוט רואים אותך ורואים בן אדם עם מוטיבציה זה שווה הרבה יותר מפה.

אייל סגל: אני מסכים לגמרי, ואני חושב שלפרק הזה יש המון המון ערך, להמון גברים או נשים ששומעים ושומעות, אז ממש תודה רבה, ויש אפשרות לפנות אלייך בלינקדאין, לשאול שאלות?

גל ויינר: בטח בשמחה, אני מתה על זה, אני נורא אוהבת לענות לשאלות זה עושה לי תמיד תחושה טובה אם אני מצליחה לעזור, זו גם הסיבה שאני בשי-קודס כל כך הרבה זמן פשוט זה כיף, אז בשמחה אפשר לפנות אליי בלינקדאין ואני אשמח לעזור.

אייל סגל: מעבר לזה אני ממש ממליץ להיכנס לאתר של שי-קודס, יש שם כל מיני קורסים ממש פרקטיים ומטורפים, הם ללא עלות, נכון? או שהם בעלות מסובסדת.

גל ויינר: עם דמי רישום

גל ויינר: כמובן הקורס עצמו הוא מסובסד, כן.