ui/ux – איך מוצאים עבודה ראשונה? אלו השלבים בדרך למשרה

ריאיון עם עדי סימון – מובילת פרודקט דיזיין

אז אני עדי סימון, בוגרת בצלאל במסלול של תקשורת חזותית. היום אני מובילה את תהליכי הפרודקט דיזיין בחברה MDI Health. כשסיימתי ללמוד, UI/UX היה תחום שכמעט לא היה מדובר. ואת הקריירה שלי התחלתי בכלל בעולמות הפרינט. עם השנים ועם כל מיני גלגולי קריירה שונים הגעתי לגלות את עולם התוכן של UX. והתאהבתי בו.

מה הפערים בין עולם הפרינט לעולם של UI?

נתחיל מהטכנולוגיה, הטכנולוגיה היא משהו שמאוד משפיעה על העיצוב בעולמות הדיגיטליים. היא מייצרת סביבת עבודה משתנה שדורשת כל הזמן חידושים והמצאות מבחינה עיצובית. בעוד שבעולם הפרינט בסוף ספר הוא ספר. ברושור הוא ברושור. פחות השתנה לאורך השנים, מן הסתם יש טכנולוגיות דפוס חדשות. אבל פחות משפיעה.

ההבדל השני בין פרינט ל-UI הוא האינטרקטיביות. אנחנו עסוקים מאוד בעיצוב, לתפוס להעביר איזשהו מסר. בעוד שבעולם האינטרקטיבי כל מקום שאנחנו מתעסקים בחווית משתמש אז זה פחות עיסוק במסר. אלא יותר בלאפשר למשתמשים שלנו לבצע משימות מסוימות. לתת להם מענה לאיזשהו צורך, לפתור להם איזושהי בעיה. העיצוב הוא כלי שמשרת פונקציות אחרות בין אם זה בדפוס ובין אם זה בעולם הדיגיטלי.

כדאי לקרוא ולהאזין גם לריאיון עם ניר פריזיאן על front end, שהוא החלק התכנותי של UI/UX.

מה זה UI/UX?

אז אני אוהבת להגיד שעולם ה- UX – חווית המשתמש או חווית הלקוח, הוא כמעט כל דבר שמקיף אותנו. בין אם אתה מנסה לצחצח שיניים ומשחת השיניים שלך היא גדולה מדי ונשפכה לך יותר מדי משחת שיניים. ובין אם זו מסעדה – אם האוכל טעים, אם השירות היה מהיר. ואם היה לך זבוב אבל קיבלת בסוף פיצוי בצורת קינוח. כל הדברים האלה הם חווית משתמש. אם ניקח את זה לעולמות הדיגיטליים אז יש לנו איזשהו כלי: זה יכול להיות אתר, תוכנת מחשב או אפליקציית מובייל. שבעצם נועד לתת לנו איזשהו שירות, לפתור לנו איזושהי בעיה.

גם במסעדה הבעיה שלנו שאנחנו רעבים או רוצים להיות בחלק מחברה, הבעיות יכולות להיות שונות. אבל יש לנו איזושהי בעיה. אנחנו רוצים להבין מתי יש לנו פגישות אז אנחנו משתמשים בקאלנדר או במערכת אחרת. ובעולם הדיגיטלי אנחנו צריכים לייצר כמו שאנחנו מייצרים במסעדה אווירה, אוכל… לייצר את המערכת שתאפשר למשתמשים לבצע את המשימה או לענות לה על הבעיות שיש להם בצורה המיטבית. בעולמות התוכן הדיגיטליים תחום חווית המשתמש וה- UX. אנשים שעוסקים בזה ומובילים את התחומים האלה בארגונים באים מגישה שנועדו לעזור לארגון. ככה הארגון מבין איך המשתמשים שלהם יוכלו למצוא את המיד. כמו גם לעבוד עם הכלי שלהם בצורה הקלה והנוחה והמהירה ביותר. נזרוק קצת באזוורדס פנימה – אז אנחנו מדברים על שמישות. הרבה מתעסקים עם הנגשה של מידע – כל הדברים האלה ביחד מתכנסים לאיזשהו בדרך כלל אנשי דיזיין שעוזרים להנגיש את התהליכים למשתמשים.

איך מגיעים לעבודה ראשונה ב-UI/UX?

בתחום הזה יש הרבה מאוד דרכים. יש אנשים שהולכים ולומדים תואר אקדמי בעיצוב למשל. היום כבר יש יותר למידה אקדמית של הנושא. אז זו הדרך הכי קלה, יש הרבה מאוד אנשים שעושים היום הסבות. יש המון קורסים. חלקם אורכים משלושה עד שישה חודשים שנותנים איזשהו בסיס יחסית מינימלי של עולמות התוכן האלו. למשל מתודלוגיות, משתמשים, עבודה עם כלים, איך עושים טסטים, איך בונים וויירפריימס, פרוטוטייפים. אז יש דרכים כאלה שמאפשרות קצת להיכנס ולהכיר את עולם התוכן הזה. ויש אנשים שגם זלגו לתוך התחום. הגיעו מארכיטקטורה, מפסיכולוגיה. הרבה אנשים מגיעים לזה בעיקר מפסיכולוגיה קוגניטיבית.

לחפש את העבודה הראשונה זה קשה בכל תחום. בתחום הזה יש יחסית פריחה בשנים האחרונות. מה שמאפשר ומקל להיכנס יותר לאנשים צעירים בתחום. צעירים הכוונה שרק מתחילים. תמיד טוב שיש קשרים למציאת עבודה ראשונה בהייטק. זה נכון לכל תחום, ולחפש את ההזדמנויות שמחפשים חברות שמחפשות אנשים שבתחילת דרכם. צריך לבדוק בדרך כלל תיק עבודות. זה מאוד חשוב בתחום הזה ושוב, למידה כזו או אחרת מאוד יכולה להכווין אנשים שרוצים להיכנס לתחום הזה, כי היא עוזרת להבין מה זה תיק עבודות, מה זה התחום הזה, וגם אני חושבת שאפילו אם לוקחים קורס קצר זה עוזר להבין אם זה תחום שמעניין אותם.

לתואר בעיצוב יש חשיבות בעבודה ב-UI/UX

שאלה: ואנשים שמחפשים את זה בצורה ארוכת טווח? זאת אומרת הם אפילו אולי בצבא, והם שומעים את הפודקאסט הזה, ואת יכולה ככה להמליץ להם למרחקים, היית ממליצה להם להתחיל באיזשהו מוסד אקדמי, ללמוד ממש עיצוב?

כן, לגמרי. אני חושבת שמה שקורס בכמה חודשים יכול לתת, שונה ממה שמוסד אקדמי שלומדים בו ארבע שנים. יש המון יסודות, לימודי יסוד נלווים זה לא הכל. כי כדי להיות מעצב טוב, או מעצבת טובה, לא מספיק לעשות קורס של כמה חודשים. אני מסתכלת אחורה על הלימודים שלי בבצלאל. היו קורסים שתוך כדי אמרתי “מה זה הקורס הזה שאני צריכה לצייר בכל מיני צבעים מוזרים?”, או כל מיני תרגילים מצחיקים כאלה שאפילו היום אני יכולה לראות כמה הקורסים האלה תרמו ושתלו בי את היסודות והאסנס של דיזיין טוב, וזה דברים שלא קורים בצורה חפוזה.

אני חושבת שקורסים כאלה מאוד פונקציונליים. מי שלומד ארבע שנים מרוויח. הוא משיג ראייה עיצובית רחבה יותר. עיצוב הוא לא רק עיצוב ל- UX. יש המון תחומים נלווים שאולי מי שמעניין אותו עיצוב יגלה שיותר מרתקים אותו או שהוא/היא טובים בכמה תחומים ויכולים להתפתח. יש המון מאיירים שמתעסקים גם ב- UX, בעולם האיור למשל נכנסו מאוד חזק לתוך אפליקציות, אז למשל מישהו כזה שהוא מולטי-דיספלינרי יכול להתמקצע בשני התחומים ויכול לעבוד כמאפיין ומעצב ואז לשלב את האיורים שלו בתוך האפליקציה, אפשר לקחת את זה להמון כיוונים.

איך נראה תהליך גיוס עובד למשרות UI UX?

שליחת קורות חיים למשרות UI UX

הדבר הראשון כשמתחילים לחפש עבודה זה להסתכל על משרות UI UX. המשרות הרבה פעמים מתארות המון יכולות. אני ממליצה לא להיבהל. כן לשלוח, כי בסוף קשה למצוא בן אדם שמכיל את כל תיאור המשרה שחברות מפרסמות. ולכל הגרוע תקבלו תשובה שלילית. המון פעמים מסתכלים על קורות חיים. רואים תיק עבודות. גם אם זה לא במאה אחוז אומרים: “וואלה, שווה לנו לבדוק את הבן אדם הזה יותר לעומק”. אז זה הדבר הראשונה שאני מציעה.

עדיף לא לקפוץ מעל הפופיק בשליחת קורות חיים למשרות UI UX

שווה להסתכל לאן שולחים. ברור שאם מבקשים עשר שנות ניסיון ואתם בקושי שנה, אז יש סיכוי טוב שתקבלו תשובה שלילית. אם החברת הזאת מעניינת. תהליך החיפוש הוא תמיד ארוך להרבה מאוד משרות. והרבה פעמים התשובות השליליות הן לאו דווקא כי אתם לא טובים. אלא כי יש איזושהי התאמה בין מי שאת או אתה לבין מה שהחברה מחפשת. אז שווה באמת לבדוק אם זה מעניין. לפעמים תשובות שליליות סתם ״על עיוור״ סתם מורידות. בסוף לא חברה שכזה רציתי לעבוד בה. 

תיק עבודות למשרות UI UX

מבחינת הדרישות, אין מקום עבודה שיקבל מישהו בלי תיק עבודות. תיק עבודות הוא משמעותי. גם כשאני מראיינת אני מסתכלת קודם כל על תיק העבודות. הוא המדד הראשון שלי.

צורות הגשה של תיק עבודות למשרות ui ux בהייטק

וחשוב להתייחס לתיק העבודות כעוד מוצר. זאת אומרת בין אם עשיתם איזשהו פרויקט מקצועי ובין אם רק יצאתם מהלימודים. ואתם יודעים מה זה תרגיל. להתייחס לזה בדיוק כמו לאיזושהי אפליקציה. אני מסתכלת ואומרת אם יש פה אתר של מעצב או מעצבת שאני לא מצליחה לנווט בו, אני מיד אסגור את תיק העבודות ואגיד: ״לא תודה״. אסור לסנדלר ה-UX ללכת יחף.

 דבר נוסף שמאוד חשוב בהקשר של תיק עבודות זה שבאמת אפשר יהיה להסתכל על העבודות. זאת אומרת, שלא יהיו כל מיני תמונות מאוד קטנות למשל. או תמונות באיזושהי הטייה בזווית כזאת שמאוד קשה לי להבין מה הפרויקט. גם לא אני וגם אנשים אחרים לא הולכים עכשיו לבקש מהמעצב לשלוח מחדש. “התמונה קטנה מדי תשלח מחדש”. הציפייה היא שאנשי UX יוכלו להציג את עצמם בצורה מיטבית.

פרוטפוליו UI/UX צריך לספר סיפור!

והחלק השלישי שכמעט הכי חשוב זה לספר סיפור. יש הרבה מאוד מעצבים לאו דווקא צעירים ששולחים תיקי עבודות עם תמונות. ולהבדיל מתיקי עבודות של אמנות או תיקי עבודות שבאמת מתעסקים בעיצוב אריזה. זה לא מספיק לי לראות את המסכים. בייחוד בחלק של האפיון, המסכים שהם Wireframes. 

 מסכים שהם Wireframes בדרך כלל לא יפים ויזואלית. חשוב כמראיינת או מגייסת להבין מה הייתה הבעיה. מי הפרסונות שהכלי הזה נועד לפתור להם את הבעיה. מה היו תהליכי העבודה, איזה שלבים נעשו בתהליך. אני צריכה לדעת מה היה מעורב בתהליך. גם את הדברים האלה לא צריך להמציא. זאת אומרת, חיפוש קטן בגוגל “איך לבנות תיק עבודות”. קל מאוד למצוא הרבה מאוד מקורות של אנשים טובים ששמו טיוטוריאלים גם בעברית. גם באנגלית שמראים איך כדאי לבנות תיק עבודות כזה. 

זה שווה אפילו להתחיל להכניס שלוש עבודות ולהתחיל לשלוח קורות חיים ואז להוסיף עוד אחת-שתיים. אל תעשו יותר מחמש עבודות. באמת לבחור את העבודות הכי טובות והכי מייצגות. וזה שלב ההכנה אבל בלעדיו אין באמת טעם לשלוח קורות חיים.

השלבים אחרי קורות חיים למשרות UI UX

אחרי זה בדרך כלל יש ראיון קצר. ראיון ראשוני עם מנהל מגייס רק כדי לראות שבאמת יש התאמה. בסוף תיק עבודות וקורות חיים הם הנציגים שלנו אבל הרבה פעמים קשה להבין מתוכם. וראיון קצר לראות שבאמת יש התאמה שאחריו יש ראיון יותר מעמיק. 

תרגילי בית למשרות הייטק של UI UX

מה שבאמת חשוב זה שבהרבה מאוד חברות יש תרגיל. שזה נושא מאוד כאוב – מצד אחד מעצבים מוצאים את עצמם עובדים מאוד קשה. ולפעמים הם מרגישים אפילו תחושת ניצול. אני אגיד שיש עוד הרבה מאוד תחומים שנותנים בהם תרגילים. אני חושבת שפה ההמלצה היא ללכת עם תחושת הבטן. אם זו חברה שהיא פסגת חלומותיי כנראה שיותר שווה להשקיע ו״להתאבד״ על התרגיל שלהם. אם זה משהו שפחות מעניין אותי, אם זה משהו שאני מרגישה שבאמת מרגישים ממני לעשות פיצ’ר אז אולי אני אגיד לא תודה. 

תרגילי בית למשרות UI/UX לוקחים זמן

רוב החברות יגידו “זה רק מבחינתנו עבודה של שלוש-ארבע שעות” – זה אף פעם לא. אז לקחת את זה ולהבין שזה יכול לקחת איזה יום-יומיים של עבודה מאומצת ולהשקיע, אם כבר עושים תרגיל לעשות אותו הכי טוב שאפשר, ולהשקיע גם בהגשה שלו. בסוף אם אני מקבלת שני תרגילים שנראים מאוד דומה ואחד נראה כמו פתקית מקומטת והשני הכי מיופייף שאפשר אני כנראה אקח את הבן אדם שהשקיע בפרזנטציה, זה חלק ממה שאנחנו עושים.

אני יכולה להגיד כן שלפעמים חברות מבקשות שפשוט תשלחו את התרגיל ואחרי זה בעקבות ריוויו, יחזרו עם תשובה לכאן או לכאן. וזה מקום שלא הייתי יכולה להציע. תתעקשו להציג. זאת אומרת, אם אני שלחתי איזושהי עבודה ומשהו לא מובן – לא ישאלו אותי כי אני לא שם. אבל אם אני מציגה את הפרויקט שלי ועולה איזושהי תהייה? אז עכשיו חלק מהפרזנטציה כבר ישאלו אותי. אני אוכל להסביר יותר לעומק את המחשבות שלי. זה משהו ששווה להתעקש אם לא ביקשו מכם. כדי שתוכלו להיות הפרזנטורים של העבודה. תקדמו את עצמכם. מעבר לזה, אני חושבת ששאר השלבים מאוד משתנים מחברה לחברה וזה די סטנדרטי בדומה לתפקידים אחרים.